ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתיא
נמוגים ארץ וכל יושביה. ר' הונא בשם ר' אחא נמוגים ארץ כמד"א נמוגו כל יושבי כנען. אנכי תכנתי עמודיה סלה, כיון שקבלו עליהם אנכי ה' אלהיך תכנתי עמודיה סלה נתבסם העולם. והיינו דאמר רשב"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם עולמו אם מקבלים ישראל את התורה מוטב ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו והיינו דכתיב ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה למה יראה, אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה:
אמרתי להוללים אל תהולו. אלו שלבם מלא עליהם חולחליות רעות, רבי לוי קרי להו זהונאי אלו שמביאין יללה לעולם. ולרשעים אל תרימו קרן, הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם רוצים לשמוח בעולמי, אדם הראשון לא שמח בעולמי ואתם וכו', רבי לוי בשם ר' שמעון בן מנסיא תפוח עקב של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה קלסתר פניו על אחת כמה וכמה, רבי לוי בשם רבי אחא בר חננינא שלש עשרהה חופות קשר הקב"ה בגן עדן שנאמר בעדן גן אלהים היית וגו', ואחר כל הכבוד הזה כי עפר אתה ואל עפר תשוב, אברהם לא שמח בעולמי אברהם נולד לו בן למאה שנה וא"ל הקב"ה קח נא את בנך והיה מהלך שלשה ימים וכתיב (ויהי) ביום השלישי וישא אברהם את עיניו ועלה לראש ההר ובנה את המזבח וסדר את המערכה וערך את העצים ונטל את יצחק בנו ועקדו על גבי המזבח ונטל את הסכין אלולא שא"ל אל תשלח כבר היה שחוט, כשחזר ספר לשרה כל המאורע א"ל ווי לך ברא דעלובתא אלולא שא"ל אל תשלח ידך כבר היית שחוט לא הספיקה לגמור את הדבר עד שיצאה נשמתה שנאמר ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה מהיכן בא מהר המוריה בא. אתה מוצא אלישבע בת עמינדב ראתה ארבע שמחות ביום אחד, יבמה מלך, אחיה נשיא, בעלה כהן גדול, בניה סגני כהונה ונכנסו בניה להקריב ומתו שנאמר ותצא אש מלפני ה'. כביכול הקב"ה לא שמח בעולמו שמח ה' במעשיו אין כתיב אלא ישמח ואימתי ישמח במעשים של צדיקים לעתיד לבא, ישראל לא שמחו בעולמי שמח ישראל בעושו אין כתיב כאן אלא ישמח שעתידין ישראל לשמוח בהקב"ה, לכך נאמר אמרתי להוללים אל תהולו וגו' אל תרימו למרום קרנכם: