ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשמה
יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. א"ר לוי כל העוסק בתורה בעולם הזה שהוא דומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעולם הבא שהוא דומה ליום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי:
תפלה וגו' (ברמז של""ט וברמז תנ"ד):
אמרה לאל סלעי למה שכחתני למה קודר וגו'. אותם שבמצרים לא עשו אלא מצוה אחת ויצאו אני כל מצות שאמרת לי אני עושה שמור את חדש האביב ואני שומרת, ועשית דג שבועות ואני עושה, באחד לחדש השביעי ההזה, בעשור לחדש, ובחמשה עשר לחדש, הוי אומרה לאל סלעי למה שכחתני וגו':
כי אתה אלהי מעוזי. עד שגאלת אבותינו ממרים לא נתנו לך עוז עזי וזמרת יה, אני איני כן אלא עד שלא תגאלני אני נותן לך עוז, ולא זה בלבד אלא ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה, למה קודר אתהלך בלחץ אויב ממה גאלת את אבותינו לא מן הלחץ שהיו לוחצים אותם וכן הוא אומר וגם ראיתי את הלחץ. למה קודר אתהלך בלחץ אויב לא שלחת להם גאולה שנאמר שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו שלח לי אף שנים שנאמר שלח אורך ואמתך, אמר הקב"ה אני משלח שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא הרי אחד והשני הן עבדי אתמך בו בחירי וגו' לכן הוא אומר שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך, כשם שעל הים הוא אומר תביאמו כך הראשון יביאנו אל הר קדשך, ואבואה אל מזבח אלהים במה אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי ומה יש לעשות להודות את שמך, וכן אסף אמר ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך: