ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשטז
מה רב טובך. רבי פנחס בשם רבי אושעיא אמר אע"ג דכתיב כי בו שבת מכל מלאכתו ממלאכת עולמו שבת ולא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו מראה לאלו מעין דגמטורין שלהם ומראה לאלו מעין דגמטורין שלהם, ומנין שפורענותן של רשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לה', ומנין שמתן שכרן של צדיקים קרויה מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. אמרי ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל דאמרי רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא נשדר לי מר זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן, שלח ליה ליתי מר סהדי וניכתוב שטרא, שלח ליה אפילו אנא נמי, שלח ליה כל שכן מר דטריד בגירסיה ומשתלי וגורים קללה לעצמו. תנו רבנן שלשה צועקין ואינם נענין, מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים, והקונה אדון לעצמו, ומי שאשתו מושלת עליו. קונה אדון לעצמו מאי היא, איכא דאמרי תולה מעותיו בנכרי, ואיכא דאמרי הכותב נכסיו לבנו בחייו, ואיכא דאמרי דביש ליה בהאי מתא ולא אזיל למתא אחריתי:
מה רב טובך. משל לאדם שמסר בנו לפדגוג אחד והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו כל האילנות הללו שלך הם כל הגפנים הללו שלך הם כל הזיתים הללו שלך הם, כשיגע להראותו א"ל איני יודע מה אומר לך אשריך מה מתוקן לך, כך כשנקבצו ישראל אצל משה ואמרו לו רבינו משה אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעתיד לבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם אשריך ישראל מי כמוך, אשריכם ישראל מה מתוקן לכם לעתייד לבא: