ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרעו
אמר רבי אבין דברי תורה נמשלו לקונדיטון שיש בו יין ויש בו דבר ויש בו פלפלין, יש בו יין דכתיב כי טובים דודיך מיין, ויש בו דבש מתוקים מדבש ונופת צופים, ויש בו פלפלין צרופה אמרתך מאד. יראת ה' טהורה, א"ר לוי לפי שהיה אהרן ירא את השם שנאמר ואתנם לו מורא וייראני לפיכך נתנה לו פרשה אחת בתורה שאינה זזה לא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות, ואיזו היא זו פרשת המת שלא יהיה מטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן. צדקו יחדיו (ר"ל) [ר"י] אמר (מז) מקל וחומר צדקו, (ור"י) [ור"ל] אמר מגזרה שוה. ההנחמדים מזהב ומפז רב. אין אנו יודעין (מח) מי (אמרם) [חמדם] אם ישראל אם אוה"ע, בא שלמה ופירש בצלו חמדתי וישבתי. בשמרם עקב רב כל המשמר אותם אין סוף למתן שכרם מה רב טובך וסוף נעשה רב. ד"א כל מי שמשמר את התורה עד עקב הוא רב ופותחין לו פתח:
בוא וראה היאך דוד משבח את התורה הנחמדים מזהב ומפז רב ולא עוד אלא בכל מיני תבואה אין חביב מסלת נקיה שהוא נפה בנפה ודברי תורה חביבין ממנה שנאמר ונפת צופים, א"ר חנינא אם תאמר שאין בכל המשקין מתוק מדברש דברי תורה מתוק מדבש, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע את תאמר (מט) מאחר שהן מתוקין כפרתי בהם חס ושלום אלא גם עבדך נזהר בהם, בשמרם עקב רב אפילו מצות שאדם דש בעקביו ולפיכך מה רב טובך: