לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרכד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


נשקו בר. רב ורבי אחא, רב אמר (ט) נשקו ברה של תורה לכו לחמו בלחמי עד שלא תזקף עליכם מדת הדין ותאבדו דרכה של תורה, פן יאנף ותאבדו דרך. ר' אחא אומר נשקו ברה של תשובה פן יאנף ותאבדו דרך, ולא סבורים שמא אהליות וגצוצריות אני צריך, אלא ניצוץ אחד אני מסירק ומאבד עלמא שנאמר כי יבער כמעט אפו, משל למה הדבר דומה למלך שככעס על בני המדינה והלכו בני המדינה ופייסו את בן המלך שיפייס את המלך, הלך ופייס את אביו, לאחר שנתפייס לבנו הלכו בני המדינה ואמרו הימנון למלך, אמר להם המלך לי אתם אומרים הימנון לכו ואמרו הימנון לבני שאלולי לא פייסני כבר הייתי מחריב את כל בני המדינה, כך עובדי אלילים כל העמים תקעו כף אמר הקב"ה לי אתם אומרים אהימנון, אמרו הימנון לישראל שאלולי הם לא נתקיימו בעולם הזה שעה אחת שנאמר הרנינו גוים עמו. ד"א כי יבער כמעט אפו בשר ודם כשהוא בכעס אינו ברצון וכשהוא ברצון אינו בכעס אבל הקב"ה אינו כן, כי יבער כמעט אפו על עובדי אלילים, אשרי כל חוסי בו אלו ישראל: