ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תריב
רבי פנחס פתח מזקנים אתבונן, אתה מוצא שבתחלה היה הקב"ה מברך את עולמו שנאמר ויברך אותם אלהים, כיון שעמד נח ברכו לו ולבניו שנאמר ויברך אלהים את נח, עמד אברהם ברכו שנאמר והיה ברכה, אמר רבי נחמיה שמסר לו את הברכה ואמר לו עד כאן הייתי זקוק ללברך את עולמי מכאן ואילך הרי הברכה לך למאן דהני לך בריך, כיון שעמד יצחק ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ר' נחמיה אומר זו ברכה, ר' לוי אמר בשם רבי חמא לא ברכו אלא מתנות נתן לו, ולמה לא ברכו משל למלך שהיה לו פרדס ומסרה לאריס והיו לו מיני אילנות כרוכין זה בזה אחת של סם חיים ואחת של סם המות, אמר האריס אם משקה אני סם חיים סם המות יחיה עמו ואם איני משקהו סם חיים היאך יחיה, חזר ואמר לשנה אני משלים אריסותי והולך לי מה דהני ליה לפרדס יעביד, כך אמר אברהם אם אברך את יצחק בני ישמעאל ובני קטורה מתברכין עמו ואם איני מברך את ישמעאל ובני קטורה היאך אברך את יצחק, חזר ואמר ב"ו אני היום כאן ומחר בקבר מה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה, כיון שמת אברהם נגלה הקב"ה ליצחק וברכו שנאמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק, עמד יצחק וברך את יעקב בנתינה ויתן לך האלהים, וחתם בקריאה שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב, עמד יעקב וברך את השבטים ופתח במה שחתם יצחק ויקרא יעקב אל בניו וחתם בזאת אשר דבר להם אביהם, עמד משה לברך את ישראל ופתח במה שחתם יעקב. וזאת הברכה וחתם באשריך ישראל מי כמוך, כיון שעמד דוד פתח במה שחתם משה אשרי האיש. בעשרה מיני זמר נאמר זה הספר, בנצוח, בנגון, במזמור, בשיר, בהלל, בתפלה, בברכה, בהודאה, באשרי, בהללויה, וגדול מכלן בללויה שכולל שם ושבח בתיבה אחת: