ילקוט שמעוני/שמות/רמז תטו
אלה פקודי המשכן כל מה שהיה משה עושה היה (הקב"ה) עושה על ידי אחרים שנאמר עבודת הלוים ביד איתמר לא עשה אלא משנגמרה מלאכת המשכן. אמר להם בואו ואעשה לפניכם חשבון נכנסו כל ישראל עד שהוא יושב ומחשב שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה ווים לעמודים התחיל יושב ותמה אמר עכשיו ישראל מוצאים ידיהם לומר נטלו משה האיר הקב"ה עיניו וראה אותם עשוין ווים לעמודים אמר להם ואת האלף ושבע המאות וגו', באותה שעה נתפייסו ישראל על מלאכת המשכן שנאמר אלה פקודי המשכן. ולמה עשה עמהן חשבון והקדוש ברוך הוא מאמינו שנאמר לא כן עבדי משה וגו' אלא ששמע משה ישראל מדברים אחריו שנאמר והיה כבא משה האהלה. ומה היו אומרים רבי יצחק אומר לשבח היו אומרים אשרי יולדתו של זה, כל ימיו הקדוש ברוך הוא מדבר עמו כל ימיו הוא מושלם להקדוש ברוך הוא. והביטו אחרי משה רבי חמא אמר לגנאי היו אומרים ראה צוארו ראה שוקיו ראה כרעיו אוכל משל יהודים שותה משל יהודים וכל מה שיש לו משל יהודים. וחברו משיבו ריקה אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר. כיון ששמע משה כך אמר להם חייכם משהמשכן נגמר אני נותן לכם חשבון שנאמר אלה פקודי המשכן. מהו העדות זו התורה שהיו יגעים בה אמר להם הקדוש ברוך הוא בזכות התורה ובזכות הקרבנות אני מציל אתכם מגיהנם, וכן הראה הקדוש ברוך הוא לאברהם בברית בין הבתרים שנאמר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר וגו':
ואתו אהליאב בן אחיסמך אמר רבי יוחנן מנין שלא ישנה אדם מאומנות אבותיו שנאמר וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צורי חרש נחשת ואמר מר אמיה מדן וכתיב ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן:
ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה'. אשר צוה משה אין כתיב כאן אלא אשר צוה ה' אפילו דברים שלא שמע מרבו הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה בסיני. רבי יוחנן בשם רבי בנייהו כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע [וכן עשה יהושע] לא (הפיל) [הסיר] דבר מכל אשר צוה ה' את משה, כל אשר צוה משה אין כתיב כאן אלא אשר צוה ה' את משה אפילו דברים שלא שמע מרבו וכו'. רבי הונא אמר תורת אמת היתה בפיהו אלו דברים ששמע מרבו. ועולה לא נמצא בשפתיו אלו דברים שלא שמע מרבו. ורבנן אמרין כי ה' יהיה בכסלך אלו דברים שאתה כסיל בהם. ושמר רגלך מלכד רבי דוסא אמר מן ההוריה. רבי לוי אמר מן המזיקין. אמר רבי אבא מכאן אם נתת מכיסך צדקה הקדוש ברוך הוא משמרך מן המזיקין ומן הזימים ומן הגולגולת ומן הארנונות. מעשה ברבי ישבב שעמד וחלק כל נכסיו לעניים ושלח לו רבן גמליאל והלא אמרו באושא חומש נכסיו לעניים ורבן גמליאל לאו קודם לאושא הוה רבי יוסי בר בון בשם רבי לוי כך היתה הלכה בידם ושכחוה ועמדו השניים והסכימו על דעת ראשונים ללמדך שכל דבר שנותנין בית דין נפשם עליו סוף שהוא מתקיים כמו שנאמר למשה בסיני. ואתיא כי הא דרבי מנא כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם הוא רק למה שאין אתם יגעים בו כי הוא חייכם בשעה שאתם יגעים בו: