ילקוט שמעוני/שמות/רמז רעז
דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת ולכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ופרקום שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. בחורב טעמנו ובחורב פרקו. בחורב טענו כדאמרן. בחורב פרקו דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו'. אמר רבי יוחנן וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהל. אמר ריש לקיש ועתיד הקב"ה להחזיר לישראל שנאמר ופדויי ה' ישובון וגו' ושמחת עולם על ראשם. אמר ר' אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמרה להם בני מי גלה לכם רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו וגו' ברישא עושי והדר לשמוע. אמר ר' חמא בר חנינא מאי דכתיב כתפוח בעצי היער למה נמשלו ישראל לתפוח מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ההוא מינאה דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויהב אצבעיה דידיה תותי כרעיה וקא מייץ ליה וקא נבעי אצבעתן דמא אמר ליה עמא פזיזא דאקדים פומיה לאודניה אכתי בפחזותייכו קיימיתו, ברישא הוה לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו. אמר ליה אנן סגדינן בשלמותא כתיב בן תומת ישרים תנחם. הנך אינשי דסגן בערמומיתא כתיב וסלף בוגדים ישדם: