ילקוט שמעוני/שמות/רמז רמט
אמר אויב זה היה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה כיוצא בו ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו זה היה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו בשנת מות המלך עוזיהו זה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו בן אדם עמוד על רגליך ויש אומרים בן אדם חוד חידה זה היה תחלת הפרשה וכו' כיוצא בו הלוך וקראת באזני ירושלים זה היה וכו'. כיוצא בו אני קהלת הייתי מלך זה היה וכו'. אמר אויב זה פרעה וכו'. מנין היו ישראל יודעין מה פרעה חשב עליהם במצרים. אלא רוח הקדש שרתה על ישראל והיו יודעין מה פרעה חשב עליהן במצרים. כיון שראה פרעה שיצאו ישראל אמר דיינו שנלך לרדוף אחרי ישראל אלא בשביל כסף וזהב שלקחו ממנו כדאי הוא. כיון שראו מקצת העם שאבדו ממון מועט אמרי (הוו יתרתה) נרדוף אחרי ישראל. כיון שראה פרעה כן אמר כולנו שוין בבזה שנאמר אחלק שלל. ולא עוד אלא שאני פותח לכם תסבריות של כסף וזהב ומחלק לכם אבנים טובות ומרגליות. דבר אחר אמר אויב ולא ידע מאי אמר לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון נרדוף נשיג נחלק אין כתיב כאן אלא ארדוף אשיג אחלק שלל מורדף אני להם מותפס אני להם מחלק אני להם שלל וממוני להם. תמלאם אינו אומר כאן אלא תמלאמו נפשי ממלאין הן נפשן ממני. תורישם ידי אינו אומר כאן אלא תורישמו מוריש אני עשרי וכבודי להם. לשעבר הייתם בוזזין בהם והייתי תובע מידכם בנימוסי מלכות. אבל כאן אריק חרבי תורישמו ידי. לשעבר הייתם רוצים לאנוס נשיהן ובנותיהן והייתי תובע מידכם אבל כאן אריק חרבי. ויש אומרים אתן חרבי אין כתיב כאן אלא אריק חרבי אמר לבעול את זכוריהן כענין שנאמר [והריקו חרבותם] על יפי חכמתך לפי שנאמר גבה לבך כנגד כן השפילו המקום ובאו עליו כל אומות העולם. שלש כתות נעשו מצרים על ישראל על הים אחת אומרת נטול ממונם ולא נהרגם ואחת אומרת נהרגם ולא נטול ממונם ואחת אומרת נהרגם ונטול ממונם. זו שאמרה נטול ממונם ולא נהרגם אמר אחלק שלל וזו שאמרה נהרגם ולא נטול ממונם אמר תמלאמו נפשי. וזו שאמרה נהרגם ונטול ממונם תורישמו ידי. חמשה דברים היה פרעה עומד ומנאץ בתוך ארץ מצרים שנאמר אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל וכו'. וכנגדן של חמש דברים השיבה אותו רוח הקודש ואומרת נשפת ברוחך ימינך ה' תרעץ אויב וברוב גאונך תשלח חרונך: