ילקוט שמעוני/שמות/רמז קעו
דבר אחר בו בלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה. הוא אמר מי ה' מי כמוכה נאדר בקדש והצילו הקב"ה מבין המתים והעמידו לספר כח גבורתו שנאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך והלך ומלך בנינוה וכששלח הקב"ה יונה לנינוה להנבא עליה להחריבה שמע פרעה ועמד מעל כסאו וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ולאחר ארבעים יום שבו למעשיהם הרעים ונבלעו כמתים בשאול תחתית שנאמר מעיר מתים ינאקו. לא ידעתי את ה' למה היה פרעה דומה למלך שהלך למדינת הים והפקיד כל מה שהיה לו אצל עבדו לאחר ימים בא המלך אמר לו תן לי מה שהפקדתי אצלך אמר לו לא עבדא דילך אנא לא הפקדת גבי כלום מה עשה לו נטלו בגרדין אמר לו עבדך אנא וכל מה דאפקדת גבי אנא משלם לך. כך בתחילה אמר הקב"ה למשה ועתה לך ואשלחך אל פרעה. אמרו לו שלח עמי אמר להם לא ידעתי את ה' וכיון שהביא עליו עשר מכות אמר ה' הצדיק. מכות המצרים שנים עשר חדש. ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקושש קש אימתי דרכו של קש באייר והם יצאו בניסן. רבי שמעון בן יוחאי אומר התחיל מחרק בשניו כנגדם ואמר נרפים אתם:
אמר רבי יהודה הלוי שבטו של לוי פנוי לטרגיה במצרים אמר להם פרעה בשביל שאתם פנוים אתם באים ואומרים נלכה נזבחה למה משה ואהרן תפריעו למה אתם למה דבריכם. לכו לסבלותיכם תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר שהיו להם מגילות שהיו משתעשעים בהן משבת לשבת לומר שהקדוש ברוך הוא גואלנו אמר פרעה אל ישעו בדברי שקר אל יהו נשענים ואל יהו משתעשעים ואל יהו נפושים שנאמר ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים וגו' אמר הקב"ה למחר אני מביא עליהם מכות. כיון שישראל יוצאין להביא קש לעשותו תבן היה המצרי מכה אותו בזמן שרואהו בתוך שדהו לפיכך ויפץ העם בכל ארץ מצרים. ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם היו ישראל מקוששין את הקש במדבר ורומסין בחומר ובקש היה נוקב את עקביהן והדם מתבוסס בחומר. רחל בת בנו של תושלח היתה הרה ללדת ורמסה בחומר עם בעלה ויצא הולד ממעיה ונתערב בתוך המלבן וירד מיכאל והעלהו לפני כסא הכבוד ובאותו לילה הכה כל בכורי מצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה:
ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים אלו דתן ואבירם שכתוב בהם יצאו נצבים. ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אמר ר' יהודה הלוי א"ל ישראל למה אנו דומין לשה אחת שבא הזאב ונטלה מן העדר ובא הרועה אחריו מה עשה הזאב ביקש לבקש את השה מבין הרועים ומבין הזאב הגיע השה בסכנה. כך אמר משה לפני הקב"ה בין פרעה ובינך אנו מתים שנאמר ויאמר משה למה הרעותה וזה שאמר הכתוב הלא דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים. עתה תראה (כתוב בפרשת וארא בפסוק כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו):
ואחר באו משה ואהרן ויהי כבואם אל שער בית המלך והנה שני כפירי אריות אסורים שם בכבלי ברזל ואין איש יוצא ובא מפניהם לבד אשר יצוה המלך לבדו וילכו האומנין ויסירו הכפירים בלחשיהם ויביאוהו וימהר משה וינף את המטה על הכפירים ויתירם. ויבואו בית המלך והכפירים באו עמם בשמחה גדולה כאשר ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה. ויהי כראות פרעה כן ויתמה על ככה ויבהל מאד מפני האנשים כי היתה תוארם כתואר בני אלהים. ויאמר להם המלך מה אתם רוצים ויאמרו לו ה' אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדוני ויירא מאד מפניהם ויאמר להם לכו היום ובואו למחר ויעשו כדבר המלך. ויהי אחרי לכתם וישלח פרעה ויקרא לבלעם הקוסם וינו"ס וימברינו"ס בניו המכשפים וכל חרשי מצרים ויבואו אל המלך ויספר להם המלך את אשר דברו אליו. ויאמרו החרטומים אליו איך באו אליך האנשים מפני הכפירים [ויאמר להם הניפו המטה עליהן] ויתירום ויבואו אלי גם הכפירים נעשו ככלבים וישמחו לקראתם ויען בלעם אל המלך אין אלה כי אם מכשפים כמונו ועתה שלח בעדם ויבואו ונבחנה אתם ויעש המלך כן:
אמר עולא ביקש משה מלכות ולא ניתנו לו דכתיב ויאמר אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות דכתיב מי אנכי אדני אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלום. מיתיבי רבה רבי ישמעאל אומר יבמה מלך. אמר רבה לו ולזרעו קאמרינן. וכל היכא דכתיב הלום עד עולם הוא והא גבי שאול כתיב הבא עוד הלום איש הוא אין זרעו לא. איבעית אימא הא הוה איש בושת. ואי בעית אימא שאני שאול דאפילו בגויה לא קיימא כדר' אלעזר אמר ר' חנינא בשעה שפוסקים גדולה לאדם פוסקין לו ולזרעו עד סוף כל הדורות שנאמר לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא ויושבים לנצח ויגבהו ואם הגיס דעתו הקב"ה משפילו שנאמר ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עוני:
פרשת וארא:
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' זה שאמר הכתוב שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. אמר ר' פנחס הכהן בר חמא אמר הקב"ה למשה בשביל שקראתי אותך אלהים שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה אלהיך אני ולכך נאמר וידבר אלהים אל משה וגו'. זה שאמר הכתוב כי העושק יהולל חכם כשהחכם מתעסק בעיסקין הן מערבבין אותו מן החכמה. ויאבד את לב מתנה מן התורה שנקראת מתנה שנאמר וממתנה נחליאל אפילו משה שנאמר וישב משה אל ה' ויאמר אדני למה הרעותה לעם הזה ומאז באתי אל פרעה וגו' ויאמר ה' אל משה עתה תראה וגו' מה שאני עושה לפרעה ולמצרים אתה רואה אבל אין אתה רואה וכו' באותה שעה ביקש הקב"ה לישב עליו בדין מנין שנאמר וידבר אלהים אל משה ואין אלהים אלא דיין שנאמר אלהים לא תקלל נכנסה סניגוריא ולמדה עליו זכות שנאמר ויאמר אני ה' ואין ה' אלא רחמים שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון:
אמר רבי אלעזר בר' יוסי פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים מצאני זקן אחד אמר לי בוא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך מהם טבעו בים מהם הרגו בחרב מהם מעכו בבנין ועל דבר זה נענש משה רבינו שנאמר ומאז באתי אל פרעה וגו' אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הרהרו על מדותי ולא אמרו לי מה שמך, אמרתי לאברהם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ביקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה בארבע מאות שקל ולא הרהר על מדותי אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת וגו' ביקש מים לשתות ולא הניחוהו עד שעשה מריבה שנאמר ויריבו רועי גרר וגו' ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר על מדותי ולא אמרו לי מה שמך ואתה אמרת לי מה שמך בתחילה ועכשיו אמרת לי והצל לא הצלת. עתה תראה את אשר אעשה לפרעה ואין אתה רואה במלחמת שלשים ואחד מלכים, דבר אחר וארא אל אברהם וגו' ושמי ה' לא נודעתי להם לא פירשתי להם אם מפורש הוא ולך גליתי אותו שאתה הולך לגאול את ישראל כדי שתצליח. אמר הקב"ה בעולם הזה ליחידים גליתי שמי אבל לעולם הבא לכל ישראל אני מודיע שמי שנאמר לכן ידע עמי שמי:
ושמי ה' לא נודעתי להם הרשעים קודמין לשמן, נבל שמו, שבע בן בכרי שמו, אבל הצדיקים שמם קודמן שנאמר ושמו אלקנה, ושמו בועז, ושמו מרדכי, דומים לבוראם ושמי ה' לא נודעתי להם, התיבון והכתיב ושמו לבן פרדכסוס, ר' ברכיה אומר מלובן ברשע, ר' סימאי אומר מנין לתחית המתים מן התורה שנאמר וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען לכם לא נאמר אלא להם מכאן לתחית המתים מן התורה: