ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז קלג
בבא הזיפים ויאמרו לשאול. מאי זיפים ר' אלעזר אמר ע"ש מקומן דכתיב זיף וטלם ובעלות. וי"א אלו בני אדם שמזיפין דבריהם:
ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול. רבי אבא אמר הקיפו עליו כעטרה דכתיב עוטרים (את) [אל] דוד, ומהו נחפז ללכת, אלא כיון שראה דוד עצמו מצומצם ביד שאול ואנשיו התחיל אומר על חנם משח אותי שמואל ואמרר משחך ה' למלך שנאמר אני אמרתי בחפזי וגו', א"ל הקב"ה שמואל כוזב אני מעיד עליו שהוא נאמרן דכתיב וידע כל ישראל וגו' כי נאמן שמואל. מיד בא מלאך אל שאול לאמר מהרה ולכה, מלאך מן השמים היה שנאמר ישלח משמים ויושיעני. רבי יודן אמר שליח היה. אמר ליה רבי פנחס וכי השליח יועץ הוא שא"ל מהרה אלא מלאך היה. על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות, ארשב"נ ששם חלקו הגבורים של שאול על דוד מהם היו אומרים עד שבן ישי בידינו לא נפנה ממנו, ומהם היו אומרים מלחמת ישראל קודמת אבל בן ישי מצוי אצלנו בכל שעה שנבקשנו. ר"א אומר נחלק הסגע מכאן ומכאן ונמצאו שאול ואנשיו עומדים מצד אחד ודוד ואנשיו עומדים מצד אחד, הוא שדוד אומר הנותן תשועה למלכים (מב) שני מלכים אלו דוד ושאול. ד"א מהו סלע המחלקות, שבשעה שהיו דוד וחילו עוברים על אותו מקום היה מתחלק מחיילותיו הוא ושש מאות הראשונים שהיו עמו, באותה שעה יורדים מעל סוסיהם ומשתטיחים ונופלים על פניהם ומברכים ברוך שעשה לנו נסים במקום הזה, ומקצתן עומדים ואין מברכין שלא היו עמו באותה שעה:
ואמר להרגך ותחס עליך. ואמר ואמרתי מיבעי ליה ותחס אתם מיבעי ליה, א"ר אלעזר אמר דוד לשאול מן השמים מותר ללהרגך מאי טעמא משום דרודף אתה והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך, ומאי היא דכתיב ויבא אל גדרות צאן אל הדרך ושם מערה ויבא שאול להסף את רגליו. תאנא גדר לפנים מגדר ומערה לפנים ממערה. מאי להסך א"ר אלעזר מלמד שסכך עצמו כסוכה. ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט, א"ר יוסי בר חנינא כל המבזה בבגדים סוף אינו נהנה מהם שנאמר והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו וגו':
ויכרות את כנף המעיל וגו' ויך לב דוד אותו. ר' יהודה אומר אמר דוד מה בין קטאע ציציתא לקטע רישא, ר' נחמיה אמר שבטלו ממצות ציצית שעה אחת, אמר ליה דוד ואבי ראה גם ראה מכאן שחייב אדם בכבוד חמיו ככבוד אביו. א"ר יהודה ואבי ראה אמר לשאול, וגם ראה אמר לאבנר. ורבנין אמרין ואבי ראה אמר לאבנר דהוא אביו בארייתא, גם ראה אמר לשאול. מפני מה נענש אבנר רבנן אמרין מפני שלא הניח לשאול להתפייס לדוד שנאמר ואבי ראה גם ראה, א"ל אבנר מה את בעי מן גולגליו דדין בסירה הועדה. וכיון דאתו לגבי מעגל אמר ליה הלא תעהנה אבנר, בכנף המעיל אמרת בסירה הועדה חנית וצפחת בסירה הועדו. ויש אומרים על ידי שהיה בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מיחה. ר' יהושע בן לוי אמר על ידי שהקדים שמו לשמו של דוד הה"ד וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ כתיב מן אבנר לדוד. רשב"ל אמר על ידי שעשה דמן של נערים שחוק שננאמר ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו. ויש אומרים על ידי ששיהה מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה:
כאשר ייאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע מאי היא, דכתיב ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו אמר ריש לקיש במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים הקב"ה מזמנן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונופל עליו והרגו נמצא זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה: