ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז עו
ויהי איש אחד מן הרמתים. שנו רבותינו ארבעים ושמונה נביאים וז' נביאות נתנבאו להם לישרלא ולא פיחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחד מוץ ממקרא מגלה. ותו ליכא והא כתיב ויהי איש אחד מן הרמתים וא"ר אבהו אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל, מיהוי הוו טובא כדתנניא [הרבה] נביאים נתנבאו לישראל כיוצאי מצרים ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים. נבואה שנצרכה לודרות נכתבה. נבואה שלא נצרככה לדורות לא נכתבה. ר' שמואל בר נחמני אורמ אדם הבא משתי רומות שצופות ורואות זו את זו. ר' חנן אמר אדם הבא מבני אדם שעומרים ברמו של עולם ומאן נינהו בני קרח שנאמר ובני קרח לא מתו. ותאנה משם רבינו אמרו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו ואמרו שירה:
מדברין ומניחין דכתבי ויהי איש אחד מן הרמתים (כתוב ברמז י"ט):