ילקוט שמעוני/שיר השירים/רמז תתקפ
שיר השירים. שיר המשובח והמעולה שבשירים, ראב"ע עבד לה מתלא לאחד שהוליך סאה של חטים לנחתום ואמר הוצא ממנו קמח ואחר כך הוצא לי ממנה סולת ואחר כך הוצא לי גלוסקא, כך מכל חכמתו של שלמה לא סולת אלא שיר השירים לישראל, כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים, רבי עקיבא אומר אין העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים. שיר השירים, נאמר שיר ושבח למי שעשאנו שירים בעולם, כמא דאתמר והלילו שירות היכל שבחוי דהיכלא. נאמר שיר ושבח למי שעתיד להשרות עלינו רוח הקדש, והיכן נאמר רבי חנינא בר פפא אמר בים נאמר שיר השירים קדמו שרים אחר נוגנים רבי יודן ברבי סימון אמר בסיני נאמר שיר השירים שנאמר יצפון לישרים תושיה. תני בשם רבי נתן הקב"ה אמרושנאמר שיר השירים אשר לשלמה למי שהשלום שלו, ר"ג אומר מלאכי השרת אמרוהו שיר שאמרו אותו שרים של מעלה, רבי אייבו אמר שיר חד שירים תרין הא תלתא שירים, רבי יודא ברבי סימון אמר שיר השירים כלה חדא ואלין אינון תרתין אוחרנייתא שיר המעלות לשלמה, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, שלמה אמרו ותלאו בדוד, כשתמצא לומר כל מעשיו היו משולשים, שלש מעלות עלה, מעלה ראשונה כי הוא רודה בכל עבר הנהר, מעלה שניה ושלמה היה מושל בכל הממלכות, השלישית וישב שלמה על כסא ה'. שלש ירידות ירד, בתחלה משלי שלמה בן דוד מלך ישראל, חזר להיות מלך בירושלים אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים, חזר להיות מלך על ביתו הנה מטתו שלשלמה. שלש עולמות ראה, רבי יודן ורבי חוניא, רבי יודן אמר מלך והדיוט ומלך, עשיר ועני ועשיר חכם וטפש וחכם, ומה טעם, את ראיתי בימי הבלי, רבי חוניא אמר מלך והדיוט, עשיר ועני, חכם וטפש, מה טעם, אני קהלת ייתי מלך כד הוינא הוינא וכדו לית אנא. שלש עבירות עבר, ולא ירבה לו נשים, ולא ירבה לו סוסים, וכסף וזהב לא ירבה לו. שלש שטנים נזדווגו לשלמה, ויקם ה' לו שטן (לשלמה) את רזון ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה, שלשה ממשלות משל, משלי שלמה בן דוד, משלי שלמה בן חכם, גם אלה משלי שלמה. שלש הבלים, הבל חד, הבלים תרין. שלש שמות נקראו לו, ידידיה, קהלת, שלמה, ריב"ל אמר שבעה, אגור, יקא, למואל, לאיתיאל, ומודה רבי שמואל בר נחמני באלין ארבעתיא, אלא שנתכנה בהם והוצרכו להדרש, אגור שאגר דברי תורה, יקא שחקיא דברי תורה כספל הזה שהוא מתמלא בן שעתו ומתפנה בן שעתו למואל שנאם לאל יכול אני להרבות ולא לחטוא, איתיאל [אתי אל] ואוכל. שלשה ספרים כתב, משלי, שיר השירים, וקהלת, שלשה שירים כנגד שלשה עולמות, העולם הזה שבע ביום הללתיך. ולימות המשיח למנצח על השמינית. ולעולם הבא בנבל עשור. שיר השירי שיר שהוא חביב מכל השירים, לפי שיש בו שבח להקב"ה ראשו כתם פז, שבח חתורה ודגלו עלי אהבה, שבח ישראל כשושנה בין החוחים, שבח קבוץ גליות תשורי מראש אמנה, ולמה כל השירי מרווחין והיא דחוקה על ידי שרמז בו שעבוד דכתיב מצאוני השומרים:
אשר לשלמה, למי שהשלום שלו ונוהג שלום עם בריותיו חמה זורחת על הצדיקים ועל הרשעים ועושה שלום בין מלאכים שנאמר עושה שלום במרומיו, שהמים אין מכבים אשו של ברקים, והברקים אין שורפים המים, חמה ולבנה וכוכבים הן של אש ורצים והולכים ושלום בינים ואינם מזיקין זה לזה, וכן אתה מוצא ואש מתלקחת בתוך הברד שהיו יורדין שניהם כאחד ולא היו מזיקין זה לזה, וכן בהר סיני עביו עברו ברד וגחלי אש בארץ אי אפשר לשור לראות הארי אבל במרום השור והארי במרכבה, רבי אומר מי שהשלים לבנים מה שגזר לאבות כי גר יהיה זרעך: