ילקוט שמעוני/מלכים ב/רמז רלה
אחר הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ירושלם האי דישנא להאי פרדשנא, אמר רבינא מאי אחר הדברים והאמת לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע אמר אי אמינא ליה לחזקיה דמייתינא ליה סנחריב ומסרנא ליה בידך יאמר לא איהו בעינא ולא ביעתותיה בעינא, מיד קפץ הקב"ה ונשבע דמייתי ליה דכתיב נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמייתי ליה דכתיב נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו. א"ר יוחנן אמר הקב"ה יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו וסיעתו שנאמר והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן, א"ר יצחק נפחא חובל עולו של סנחריב מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו איש ואשה תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה, ועל אותו הדור הוא אומר והיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף, אע"פ שאלף גפן באלף כסף, לשמיר ושית יהיה, ואומר ואוסף שללכם אוסף החסיל כמשק גבים שוקק בו. הוו קא מפחדי ואמרי מאי נעביד, אמר להו נביא לישראל אספו שללכם, אמרו לו כל אחד ואחד לשלל או לחלק, אמר להם כאוסף החסיל מה אסיפת החסיל כל אחד ואחד לעצמו אף שללכם כל אחד ואחד לעצמו. א"ל והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו. א"ל כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונם של ישראל כשנפל ביד האומות טהר: