ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תפח
ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך. שנו רבותינו הגליונים וספרי מינים אין מצילין אותם מפני הדליקה. ר' יוסי אומר אף בחול קודר האזכרות שבהם ויגנזו והשאר ישופו. אמר רבי טרפון יקפח את בניו שאם יבאו לידי שאני שורפן עם האזכרות שבהם, שאפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"א ואין נכנס לבתיהם של אלו. שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין, ועליהם אמר ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך. א"ר ישמעאל ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים עאכ"ו, ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא, וכשם שאין מצילין אותן מן הדליקה כך אין מצילין אותן מן הנהר ומן המפולת ולא מדבר המאבדן:
בזעקך יצילוך קבוציך. כינוסו וכינוס בניו יצילוך שנאמר הצילני נא מיד אחי מיד עשו. ואת כלם ישא רוח יקח הבל וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי זה יעקב וישב יעקב בארץ מגורי אביו. כתיב ושם האיש אלימלך, אמר רבי יהושע בן קרחה ח"ו שאפילו מצאו סובים לא יצאו, אלא מפני מה נענשו מפני שהיה להם לבקש רחמים על דורן ולא בקשו שנאמר בזעקך יצילוך קבוציך:
כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו. אמר ר' יוחנן בכל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו בצדו, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. בתורה דכתיב כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים, וכתיב בתריה עושה משפט גר יתום ואלמנה. שנוי בנביאים שנאמר כי כה אמר רם ונשא וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח. משולש בכובים דכתיב סולו לרוכב בערבות וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות, ואומר עושה שמים וארץ וגו' עושה משפט לעשוקים, וכתיב השמים כסאי וגו' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח, ה' מלך עולם ועד, מה כתיב אחריו תאות ענוים שמעת ה':
ואת דכא ושפל רוח. מגיד הכתוב שכל מי שהוא עניו סופו להשרות שכינה עם האדם בארץ, וכן הוא אומר רוח ה' עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים, וכן מצינו במשה רבינו ומשה נגש אל הערפל מי גרם לו ענותנותו שנאמר והאיש משה ענו מאד, ואומר ואת כל אלה ידי עשתה וגו', ואומר זבחי אלקים רוח נשברה. וכל מי שהוא גבה לב גורם לטמא את הארץ ולסלק את השכינה שנאמר גבה עינים ורחב לבב וגו', וכל מי שהוא גבה לב קרוי תועבה שנאמר תועבת ה' כל גבה לב, וע"א קרויה תועבה ולא תביא תועבה אל בי תך כשם שע"א מטמא את הארץ ומסלק את השכינה כך כל מי שהוא גבה לב מטמא את הארץ ומסלק את השכינה:
ואת דכא ושפל רוח. ר' הונא ורב חסדא חד אמר אני את דכא ושפל רוח, וחד אמר אתי דכא ושפל רוח, ומסתברא כמ"ד אני את דכא ושפל רוח שהרי הקב"ה הניח הרים וגבעות והטה שכינתו על הר סיני וירד למטה:
כי רוח מלפני יעטוף. אמר רבי יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי (כתוב ברמז רי"ט):
בעון בצעו קצפתי ואכהו, רבי אדא בר כהנא אמר אלו שלוקים בנגעים לא על חנם הכיתי אותם אלא בעון בצעו הדר תועביה לתוכיה. כמא דאת אמר ככלב שב על קיאו. רבי יהושע בן לוי אמר הדר שטיא לשטיותיה, כמא דאת אמר כסיל שונה באולתו:
דרכיו ראיתי וארפאהו ואסיניה. ואנחהו ואניחוניה. ואשלם נחומים לו ולאבליו אלו אבריו המתאבלים עליו:
בורא ניב שפתים, אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת, אמרו לו מנין אתה יודע, אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו אני יודע שהוא מטורף, מנא הני מילי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר קרא בורא ניב שפתים שלום שלום. ואמר רבי אבהו מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב, ופליגא דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן כל הנביאים כלם לא נתנבאו אל לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלקים זולתך, ורבי יוחנן האי לרחוק מאי דריש ביה רחוק מעבירה מעיקאה, קרוב קרוב לדבר עבירה מעיקרא ונתרחק ממנה:
גדול השלום שנתן לעושי תשובה שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב:
והרשעים כים נגרש. אמר ר' אלכסנדרי כל אדם שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קימעא (שוברתו) [עוכרתו] שנאמר והרשעים כים נגרש ומה ים שיש בו כמהה רביעיות רוח קימעא (שוברתו) [עוכרתו] אדם שאין בו אלא רביעית אחת עאכ"ו:
אמר רבי יוחנן היוצר הזה כשהוא בודק את כבשונו אינו בודק קנקנים מרועעים שאינו מספיק להקיש עליהם אחת עד שהוא שוברם ומה הוא בודק קנקנים יפים שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך הקב"ה אין מנסה את הרשעים שאינם יכולים לעמוד שנאמר והרשעים כים נגרש, את מי הוא מנסה את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן (כתוב ברמז תרכ"ז):