ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תלח
הן אראלם צעקו חוצה, בשעה ששלח אברהם אבינו את ידו ליקח את המאכלת לשחוט את בנו בכו מלאכי השרת שנאמר הן אראלם צעקו חוצה, מהו חוצה ר' עזריה אמר חוצה היא לך חוצה היא לאבא למיכס ית בריה, ומה היו אומרים נשמו מסלות אם אברהם אינו מקבל עוברים ושבים שבת עובר אורח. דבר אחר חדל להיות לשרה אורח כנשים. הפר ברית ואת בריתי אקים את יצחק, מאס ערים שנאמר וישב בין קדש ובין שור. לא חשב אנוש לא עמדה זכות לאברהם. ומי יאמר שמדבר במלאכים כתיב הכא ממעל לעצים וכתיב התם שרפים עומדים ממעל לו:
והיו עמים משרפות סיד. מה סיד אין לו תקנה אלא שרפה וכו' (כתוב ביהושע ברמז י"ד ובשופטים ברמז מ"א). לפי שבעולם הזה הראה הקב"ה למשה אש בסנה, אש אלו ישראל שנאמר והיה בית יעקקב אש ובית יוסף להבה, הסננה אלו עובדי אלילים שנמשלו לקוצים והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל אין אשן של ישראל אוכלת העו"א ואין עובדי אלילים מכבין שלהבתשל ישראל, אבל לעתיד לבא אשן של ישראל אוכלת את העו"א שנאמר והיו עמים משרפות וכו' (כתוב במלכים ברמז קע"ג):