ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז שט
כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה וכתוב אחד אומר למלא לחרבות ירושלים שבעים שנה, נ"ב שנה שעשו בגולה ועלו, ג' של כרש, י"ד של אחשורוש (שתים) [ואחת] של דריוש, בשנת שתים לדריוש המלך ויען מלאך ה' ויאמר ה' צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים. ארבע שנים היה הבית נבנה שנאמר ושיצא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר שנת שית לדריוש מלכא, באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא מבבל וגלותו עמי שכה"א ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים ומן הלוים והשוררים והשוערים והנתינים אל ירושלים, בשנת שבע לארתחששתא המלך ויבאו ירושלים בחדש החמישי:
אשר קלם מלך בבל, אשר שרפם לא נאמר אלא אשר קלם א"ר יוחנן משום רשב"י מלמד שעשאם כקליות. יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם, מה היו עושים היו נביאי השקר והיו מסרסרין זה לזה, והיה אחאב נכנס אצל גדול מלכות בבבל והיה אומר לאחד מהם אני פלוני הנביא הקב"ה שלחני לומר דבר לאשתך אומר לו הרי היא לפניך הכנס, היה מתיחד עמה ואומר לה הקב"ה מבקש להעמיד ממך נביאים לכי ושמשי עם צדקיה והיתה שומעת לו, וכן צדקיה היה מסרסר לאחאב. היתה אשה מעוברת והיתה רואה אחד מהם אומרת לו נביא מה בבטני זכר אות נקבה והוא אומר זכר והיה הולך לשכנותיה ואומר נקבה תלד פלונית אם ילדה זכר היתה אומרת פלוני הנביא אמר לי ואם ילדה נקבה היו אומרות השכנות כך אמר לנו הנביא אלא לא רצה להצר לך, והיו עושים כך עד שהגיעו לשמירה אשתו של נ"נ, וי"א לבתו של נ"נ, אמר ליה לנ"נ אמר אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כי אתו לגביך שדרינהו לגבי, כי אתו לגבה שדרתינהו לגביה, אמר להו מאן אמר לכו אמרו ליה הקב"ה, אמר להו והא לחנניה מישאל ועזריה שאלתינהו ואמרו לי אסור, אמרו ליה אף אנן נביאי כוותיהו לדידהו לא אמר להו לדידן אמר לן. א"ל בעינא למבדק יתכון כי היכי דבדקית להו אמרי ליה אינון תלתא ואנן תרי, אמר להו בחרו לכון מאן דבעיתו בהדיייכו, אמרי בעינן יהושע הכהן הגדול סברי ליתי יהושע הכהן הגדול דנפישי זכותיה דמגנא לען, אחתינהו ושדינהו אינהו איקלו יהושע אחרך איחרוכי מאניה שנאמר הלא זה אוד מוצל מאש, א"ל ידענא דצדיקא את מ"ט אהניא בך נורא פורתא ולחנניה מישאל ועזריה לא אהניא בהו כלל, א"ל התם תלתא הוו ואנא חד, א"ל והא אברהם חד הוה, התם לא הוו רשעים בהדיה ולא אתיהיב רשותא לנורא והכא אתיהיב רשותא לנורא, והיינו דאמרי אינשי תרי יבשי חד רטיבא אוקידו יבשי לרטיבא, ומ"ט איענש א"ר פפא שה יו בניו נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהם שנאמר ויהושע היה לבוש בגדים צואים, מאי צואים אילימא צואים ממש וכי דרכו של כ"ג ללבוש בגדים צואים, אלא שהיו בניו נשואים נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהם: