ילקוט שמעוני/זכריה/רמז תקפד
והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון. אמר רבי אליעזר זה אור שהוא יקר בעולם הזה קפוי הוא לעולם הבא, ור' יוחנן אמר אלו נגעים ואהלות שהם יקרות בעולם הזה קפויות הם לעוה"ב, הדא הוא דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו וגו' אלה הדברים אעשה אין כתיב כאן אלא עשיתים כבר עשיתים לר' עקיבא וחבריו, וכל יקר ראתה עינו זה עין של ר' עקיבא, ור' יהושע אמר אלו בני אדם שיקרים הם בעולם הזה קפויין הם לעוה"ב, כי הא דרב יוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד, אמר ליה אבוה מאי חזית, א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, אמר ליה בני עולם ברורר ראית, ואנן מאי, אמר ליה כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם, מאי שמעת להו דקאמרי אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, והרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, מאן אינון אילימא רבי עקיבא וחבריו משום דהרוגי מלכות ותו לא, אלא הרוגי לוד: