ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרעד
ושברתי את גאון עוזכם אלו ראשי (ה) בולאות שביהודה. ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה זו קשה מן האחרונה, שבאחרונה הוא אומר והיו שמיך אשר על ראשך נחשת שיהו שמים מזיעין כדרך שהנחשת מזיעה, והארץ אשר תחתיך ברזל שלא תהא הארץ מזיעה כדרך שאן הברזל מזיעה ותהא משמרת פירותיה, וכאן הוא אומר ונתתי את שמיכם כברזל שלא יהו שמים מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע, ואת ארצכם כנחושה שתהא הארץ מזיעה כדרך שהנחשת מזיעה ותהא מאבדת פירותיה:
ותם לריך כחכם הרי אדם שלא עמל ולא חרש ולא זרע ולא נכש ולא עדר ובשעת הקציר בא שדפון וירקון ולקתו ואין בכך כלום. אבל אדם שעמל וזרע וחרש וזבל ודייר נכש וכסח ובשעת הקציר בא שדפון וירקון ולקתו ששניו של זה קהות. לכך נאמר ותם לריק כחכם. ד"א ותם לריק כחכם. רבי אומר זה הכרם ויש אומרים זה הפשתן. ד"א ותם לריק כחכם יש בני אדם שמשיא את בתו ופסק לה ממון הרבה ואל הספיקו שבעת ימי המשתה לצאת עד שמתה בתו נמצא (הורג) [קובר] את בתו ומאבד את ממונו. ולא תתן ארצכם את יבולה אף לא מה שאתה מוביל לה. ועץ הארץ לא יתן פריו שלא יהא העץ חונט את פירותיו בשעה שמפריח אלא יהא מלקה פירותיו. ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי, אתם עשיתם את דיני עראי בעולם, אף אני אעשה אתכם עראי בעולם, ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם, אתם עברתם לפני שבע עבירות בואו קבלו שבע פורעניות: