ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרסז
תנו רבנן ושב אל משפחתו, למשפחתו הוא שב ואינו שב למה שהוחזקו אבותיו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר אף הוא שב למה שהוחזקו אבותיו, ואל אחוזת אבותיו כאבותיו, וכן בגולה, כשהוא אומר ישוב לרבות את הרוצח. מאי וכן בגולה, כדתניא ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו, לארץ אחוזתו הוא שב ואין שב למה שהוחזקו אבותיו דברי ר"י. רבי מאיר אומר אף הו שב למה שהוחזקו אבותיו, גמר שיבה שיבה מהתם. כי עבדי הם שטרי קודם עליהם ראשו. אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, על תנאי כך הוצאתי אותם מארץ מצרים, שלא ימכרו ממכרץ עבד. דבר אחר לא ימכרו ממכרת עבד לא יעשם סימטא ויעמידם על אבן הלקח:
אזהרה לגונב נפשות מנין רבי יאשיה אמר מלא תגנוב, רבי יוחנן אמר מלא ימכרו ממכרת עבד, ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגנבה ומר קא חשיב לאו דמכירה. לא תרדה בו בפרך לא תאמר לו החם את הכוס הזה ואינו צריך, הצנן הכוס הזה ואין צריך, עדור תחת הגפן הזה עד שאבוא, שמא תאמר לצורך עצמי אני עושה הרי הדבר מסור ללב שנאמר בו ויראת מאלקיך. שמא תאמרו הואיל ואסרת לנו את כל הדברים האלה במה נשתמש, תלמוד לומר ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגויים מה תלמוד לומר, מנין אתה אומר ישראל שבא על שפחתו וילדה ממנו בן תהא אתה מותר לשעבדו, תלמוד לומר אשר יהיו לך, מאת הגוים אשר סביבותיכם ואל מן הכנענים שבארץ מהם תקנו בניהם ובנותיהם. הן עצמן מנין, תלמוד לומר אשר הולידו בארצכם, מהם תקנו עבד ואמה מקיש עבד לאמה מה אמה אין לה קידושין אף עבד אין לו קידושין:
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו בניהם ובנותיהם, הן עצמן מנין, תלמוד לומר מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם. מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית וילדה הימנו בן שאתה רשאי לקנות בעבד, תלמדוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו. יכול אף כנעני שבא על אחת מן האומות והוליד [ממנה] בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר אשר הולידו בארצכם מן הכולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם. אמר ר"ל מנין לנכרי שקונה (חברו) [הנכרי] למעשה ידיו, תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנ אתם קונים מהן ואל הן קונין מכם ואל הן קינין זה מזה. (האי איצטריך לגופיה) יכול לא יקנו זה את זה למעשה ידיו אמרת קל וחומר נכרי ישראל קונה, נכרי נכרי לא כל שכן. ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא, אמר רב פפא עמון ומואב טהרו בסיחון. אשכחן נכרי נכרי, נכרי ישראל מנלן דכתיב וישב ממנו שבי. (וקאמר רחמנא אתם קונין מהם אלמא נכרי גופו קנוי). והיו לכם לאחוזה הרי הוא כאחוזה מה אחוזה נקנית בכסף בשטר ובחזקה אף העבדים וכו'. והתנחלתם אותם אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשד ידיה לעצמה דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאן אדם מוריש זכות בתו לבנו. המפקיד עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור דגמר לה לה מאשה אבל גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו והיו בהן עבדים בין גדולים בין קטנים קנו עצמן בני חורין. עבדיו דגר כי אשתו מה אשתו לאחר מיתתו משתלחת בלא גט אף עבדיו משתלחין בלא גט. אי הכי ישראל נמי, אמר קרא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. אי הכי גרים נמי, אתם ולא גרים. אמה העבריה נקנית בשטר מנלן, אמר (רב הונא) [עולא] אמר קרא אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת נקנית בשטר אף אמה העבריה נקנית בשטרוכו'. ורב חסדא אמר לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית כקנין עבדים ומאי ניהו שטר אבל בחזקה לא דאמר קרא והתנחלתם אותם אותם בחזקה ולא אחר בחזקהוכו'. ומה ראית, מסתברא שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציא באישות בת ישראל. ורב הואנ, לא תצא כצאת העבדים שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד. ורב חסדא, אם כן נכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת שמע מינה תרתי. והתנחלתם אותם וגו' הקישן הכתוב לעבד כנעני ולשדה אחוזה מה שדה אחוזה נקנית בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני ולשדה אחוזה מה שדה אחוזה נקנית בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. אי מה שדה אחוזה חוזרת לבעלים ביובל אף עבד כנעני חוזר לבעלים ביובל, תלמוד לומר לעולם בהם תעבודו. תנו רבנן כיצד בחזקה התיר לו מנעלו, הנעיל לו מנעלו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סבו גרדו הלבישו הנעילו הגיהו קנהו (לו), אמר ר' שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה קונה בכל מקום וכו'. הבנים נוחלין את האב ואל הבנות דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם ולא לבנותיכם. אלא מעתה למען ירבו ימיכם היכ נמי בניכם ולא בנותיכם, ברכה שאני:
מנין למוחזק אחריו בנו שהוא בנו, תלמוד לומר לבניכם אחריכם:
לרשת אחוזה הרי הן כאחוזה מה אחוזה אין לה אונאה אף עבדים אין להן אונאה:
לעולם בהם תעבודו. איזהו סימניה של בוגרת. רבי יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדר. אמר שמואל לא שיעלה הקמט ממש אלא כל שתחזור יריה לאחוריה ונראה כמו שיעלה קמט תחת הדר. שמואל בדק באמתיה ויהיב לה ארבעה (מאה)זוזי דמי בשתה. שמואל לטעמיה דאמר שמואל לעולם בהם תעבודו לעבודה ניתנו ולא לבושת, שמואל מייחד להן. רב נחמן מחליף להן. רב ששת מסר להו לערבאי ואמר להו אזהרו מישראל. לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר חובה. מ"ט דרבי ישמעאל איידי דכתב רחמנא לא תחיה כל נשמה איצטריך נמי למיכתב לעולם בהם תעבודו למישרי אחד מכל האומות שבא על הכנענית וילדה לו בן וכו' (כדלעיל). ורבי עקיבא ממהם תקנו נפקא, לעולם בהם תעבודו למה לי, לחובה. ורבי ישמעאל בהם ולא באחיכם. ורבי עקיבא [באחיכם] מסיפיה דקרא נפקא ובאחיכם בני ישראל לא תרדה בו בפרך. ור"י איידי דכתב ובאחיכם כתב נמי בהם לכדתנאוכו' כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה. אמר רבא בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים בנכסיהם דמפקי עבדייהו לחירות ומסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא. שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בערב שבת ואחת קבעה סעודתה בשבת בזמן מדרש ושתיהן נעקרו. מעשה ברבי אלעיזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא שם עשרה ושחרר עבדו, והא המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו, לדבר מצוה שאני. והא מצוה בעבירה הוא, מצוה דברבים שאני. רב סעורם אחוה דרבא הוה תקיף אינשי דלא הוו מעלו ומעייל להו בגוהרקא דרבא, א"ל רבא שפיר קא עבידת דתניא ראיתו שאינו נוהג כשורה מנין שאתה רשאי להשתעבד בו, תלמוד לומר לעולם בהם תעבודו ובאחיכם, יכול אפילו נוהג כשורה, תלמוד לומר איש באחיו לא תרדה בו בפרך. ובאחיכם בני ישראל איש באחיו אין לי אלא איש באיש, איש באשה אשה באיש אשה באשה מנין, תלמוד לומר איש באחיו מכל מקום, לא תרדה בו בפרך, בו אי אתה רודה בפרך, אבל רודה אתה בבן חורין. וכי תשיג יד גר ותושב עמך מי גרם לזה שיעשיר דבוקו עמך. ומך אחיך עמו מי גרם לזה שיעני דבוקך עמו. ונמכר לגר זה גר צדק. תושב זה גר אוכל נבלות. משפחת גר זה הנכרי, כשהוא אומר לעקר, להביא את הנמכר לאלילים עצמה. איזהו גר תושב זה שקבל עליו בפני שלשה שלא לעבוד אלילים דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כל שקבל עליו שבע מצות שקבלו עליהן בני נח אחרים אומרים אלו לא באו לכלל גר תושב אל איזהו גר תושב. רבי יהודה אומר זה גר אוכל נבלות, ומייחדין אצלו יין אפילו בעיר שרובה נכרים, ואין מפקידין אצלו שמן אפילו בעיר שרובה נכרים יינו כשמנו ושאר כל דבריו ככותי. רבן שמעון בן גמליאל אומר. יינו יין נסך ואמרי לה מותר בשתיה ושאר כל דבריו ככותי לין רשות ולבטל רשות. והתניא איזהו גר תושב כל שקבל עליו בפני שלשה שלא לעבוד אלילים, כי תניא ההיא להחיותו. אחרי נמכר גאולה תהיה לו. אמר ר' שמעון דבר זה דרש ר' עקיבא כשבא (מכופרי) [מזפירין] מנין לגזלו שהוא אסור שנאמר אחרי נמכר גאולה תהיה לו שלא משכנו ויצא, יכול יגלום עליו תלמוד לומר וחשב עם קונהו ידקדק עם קונהו. גזלו אסור הפקעת הלואתו מותר. אמר ליה אביי לרבא עבד עברי נמי הפקעת הלואתו היא, רבא לטעמיה דאמר רבא עבד עברי גופו קנוי: