ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרמ
תניא רבי אומר אשר יקריבו לכל נדריהם ולכל נדבותם הכל באין בשותפות לא סילק הכתוב אלא מנחת דכתיב בה נפש. והאשה שנדרה בנזיר היו לה מעות סתומין יפולו לנדבה. מעות מפורשין דמי חטאת ילכו לים המלח לא נהנין ולא מועלין, דמי עולה יבואו לעולה ומועלין בהן. דמי שלמים יביאו שלמים נאכלין ליום אחד ואינן טעונים לחם. יפלו לנדבה והלא דמי חטאת מעורבין בהם אמר ר' יוחנן הלכה היא בנזיר דיש לקיש אמר לכל נדריהם התורה אמרה מותר נזיר יהא לנדבה. לרצונכם אין כופין את הצבור על כרחם. תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים תמות וזכרות בבהמות ואין תמות וזכרות בעופות. יכול אף יבש גפה ושנחטטה עינה ושנקטעה רגלה, תלמוד לומר מן העופות ולא כל העוף. רבי שמעון אומר ומה אם הקדשים שהמום פוסל בהן אין אתנן ומחיר חל עליהם עוף שאין המום פוסל בו אינו דין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהם תלמוד לומר לכל נדר להביא את העוף. רבי אליעזר אומר כל שנאמר בו זכר ונקבה טומטום ואנדרוגינוס פוסל בו שלא נאמר בו זכר ונקבה אין טומטום ואנדרוגינות פוסל בו: