ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקיז
ויקח משה אותם מעל כפיהם. הוא הדין ללמדך היאך כהן נטל מנחה מעל ידי סוטה ומניפה. מלואים הם לריח ניחוח מלמד שהמלואים קרוין ריח ניחוח. והרי דברים קל וחומר מלך ב"ו קנה לו אוהב ועשה לו יום טוב, מלך מלכי המלכים הקב"ה שהעמיד לו כהן על אחת כמה וכמה. ויקח משה את (המנחה) [החזה] ויניפהו תנופה לפני ה' מלמד שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, וכן הוא אומר מי גם בכם ויסגור דלתים ולא תאירו מזבחי חנם וגו'. מאיל המלואים למשה היה למנה והרי דברים ק"ו ומה אם מי ששמש בכהונה גדולה שעה אחת נוטל לו חלק בכהונה המשמש בכהונה לעולם על אחת כמה וכמה: