ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תצז
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו. א"ר אליעזר כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר. או אינו אלא באוכל מזבחו ביום השלישי, אמרת אחר שהוכשר יחזור ויפסל. א"ל ר' עקיבא מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה וכיון שראו סתרו אף אתה אל תתמה על זה שאף על פי שהוכשר יחזור ויפסל. א"ל הרי הוא אומר המקריב בהקרבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי. או אינו אומר המקריב אלא זה כהן המקריב. כשהוא אומר אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן. בן עזאי אומר אותו מה ת"ל לפי שנאמר כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו יכול אף מאחר נדרו בלא ירצה ת"ל אותו אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא ירצה. אחרים אומרים לא יחשב במחשבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי. ובן עזאי בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן. מנה"מ, איבעית אימא נפקא ליה מדאחרים. ואיבעית אימא מדכתיב לא ירצה זביחה הוא. ובן עזאי אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא ירצה מהכא נפקא מדאחרים נפקא דתניא אחרים אומרים יכול בכור שעברה שנתו יהא כפסולי המוקדשים ויפסל ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך וגו' מעשר דגנך וגו' מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה אף בכור אינו נפסל משנה לחברתה. אצטריך סד"א ה"מ בכור דלאו בר הרצאה הוא אבל קדשים דבני הרצאה נינהו אימא ליפסלו. ואכתי מחתם נפקא והיה בן חטא ואמרינן בך חטא ולא בקרבנך חטא. ובן עזאי ההוא מיבעי ליה כך חטא ולא באשתך חטא. סד"א הואיל ואמר רבי יוחנן ואי תימא רבי אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך בהאי עון דבל תאחר נמי אשתו מתה קמ"ל. אחרים אומרים לא יחשב במחשבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי. ורבי אלעזר האי לא יחשב מאי עביד ליה. מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי מנין למחשבות שמוציאות זו מזו שנאמר לא יחשב לא יערב בו מחשבות אחרות, ורב מרי מתני הכי א"ר ינאי מנין למחשב בקדשים שהוא לוקה שנאמר לא יחשב (קרי ביה לא יחשוב) א"ל רב אשי לרב מרי הא לאו שאין בו מעשה הוא ואין לוקין עליו. א"ל ר' יהודה היא דאמר לאו שאין בו משעשה לוקין עליו. אמר רבא כולהו מקרא אריכא אתיין ואם האכל יאכל בב' אכילות הכתוב מדבר אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח. מבשר זבח שלמיו מה שלמים מפנלין ומתפגלין אף כל מפגלין ומתפגלין. ביום השלישי זה חוץ לזמנו. לא ירצה בהרצאת כשר כך הרצאת פסול מה הרצאת כשר ער שיקרבו כל מתיריו אף הרצאת פסול עד שיקרבו כל מתיריו. המקריב בהקרבה היא נפסל ואינו נפסל בשלישי. אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן, לא יחשב לא יערב בו מחשבות אחרות, פגול זה חוץ למקומו יהיה מלמד שמצטרפים זה עם זה והנפש האוכלת ממנו אחד ולא שנים ואיזה זה חוץ לזמנו דגמר עון עון מנותר דדמי ליה בז"ב: