לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתסט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


והאדמה לא תתן את יבולה. אף כמה שאתה מוביל לה. או יהא אילן עושה פירות, תלמוד לומר ועץ השדה לא יתן פריו. או ילך לחוצה לארץ ויהא שרוי בטובה, תלמוד לומר והיו שמיך אשר על ראשך נחשת, דבר אחר וחרה אף ה' בכם אחר כל יסורין שאני מביא עליכם אני מגלה אתכם. קשה הוא גלות ששקולה כנגד הכל שנאמר ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה, ואומר והיה כי יאמרו אליך אנא נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב וגו'. ואמר כה אמר ה' אשתך בעיך תזנה ובניך ובנותיך בחרב יפולו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות, ואומר אל תבכו למת ואל תנודו לו זה יהויקים מלך יהודה, מה נאמר בו קבורת חמור יקבר. בכו בכו להולך זה יהויכין מלך יהודה מה נאמר בו ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם (תמיד לפניו על שלחנו) [לפניו תמיד כל ימי חייו). נמצינו למדים שנבלת יהויקים שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה שהיה כסאו מעל כסא מלכים ואוכל ושותה בטרקליני מלכים. ואבדתם מהרבה מיד אני מגלה אתכם ואיני נותן לכם ארוכה, ואם תאמרו אנשי המבול היה להן ארוכה מאה ועשרים שנה, אנשי המבול לא היה להם ממי שילמדו אתם יש לכם ממי שתלמדו. דבר אחר ואבדתם מהרה גולה אחר גולה, וכן אתה מוצא בעשרת השבטים גולה אחר גולה, וכן אתה מוצא בשבט יהודה ובנימין גולה אחר גולה. גלו בשבע לנבוכדנצר, גלו בשמונה עשרה ובשנת עשרים. רבי יהושע בן קרחה אומר משל לליסטים שנכנס בשדה בעל הבית וקצר קמתו של בעל הבית ולא הקפיד בעל הבית, קצר בשבלין ולא הקפיד בעל הבית, עד שגדש קופתו ויצא, וכן הוא אומר כי לא מועיף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד. רבי שמעון בן יוחאי אומר אם מי שנאמר בהן מהרה לא גלו מהרה אלא לאחר זמן קל וחומר למי שלא נאמר בהן מהרה כו'. דבר אחר ואבדתם מהרה אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, הוא שירמיה אומר הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים וגו', הציבי לך ציונים אלו המצות שישראל מצויינין בהן, שימי לך תמרורים זה חורבן בית המקדש שכן הוא אומר אם אשכחך ירושלים וגו'. שיתי לבך למסלה דרך הלכת א"ל הקב"ה לישראל בני ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה מיד אתם חוזרין לעריכם שנאמר שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה. דבר אחר ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה, אתם גולין ואין אתם נכנסין לארץ טובה כזו. רבי יהודה אומר טובה זו תו רה וכן הוא אומר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אשר ה' נותן לכם בחוצה לארץ. ומשתם את דברי אלה זו תורה. וקשרתם אותם לאות על ידכם אלו תפילין, אין לי אלא תפילין ותלמוד תורה, שאר מצות מנין, הרי אתה דן מבנין אב שבין שתיהן לא ראי תפילין כראי תלמוד תורה ולא ראי תלמוד תורה כראי תפילין, הצד השוה שבהן שהן מצות הגוף שאין תלויות בארץ ונוהגות בארץ ובחוצה לארץ אף כל מצות הגוף שאין תלויות בארץ נוהגות בארץ ובחוצה לארץ, ושתליות בארץ אינן נוהגות אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים, רבי אליעזר אומר אף החדש: