ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתסח
ועצר את השמים שיהו עננים טעונין גשמים ואין מורידין אפילו טפת גשמים. ומנין אפילו טללים ורוחות, תלמוד לומר ונתתי את שמיכם כברזל. או בבית השלחין יהא עושה פירות, תלמוד לומר ואת ארצכם כנחושה. היה ר' יהודה אומר משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין במדינה והשלים להם את שלו ומסר להם את בנו ואמר להן כל זמן שבני עושה רצוני היו מעדנין אותו ומאכילין אותו ומשקין אותו וכשאין בני עושה רצוני אל יטעום משלי כלום, כך בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מה נאמר בהן, יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, וכשאין עושין רצונו מה נאמר בהן, וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים. דבר אחר אלו שאין דיין של צדיקים אלא שמרחיבין את העולם שהן בתוכו, שבזכות שישראל עושין רצונו של מקום מה נאמר בהן, יפתח ה' לך ואין פתיחה אלא לשון הרוחה שנאמר ויפתח את רחמה. ואלו אין דיין של רשעים אלא שדוחקין את העולם שהן בתוכו, שבשעה שאין עושין רצונו של מקום מה נאמר בהן, וחרה אף ה' בכם ועצר ואין לשון עצירה אלא לשון דוחק שנאמר כי עצר עצר ה'. היה רבי בנאה אומר בזמן שאדם מתחייב אין פושטין בו יד אלא עדיו שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ואחר כך בני אדם ממשמשין ובאין שנאמר ויד כל העם באחרונה, כך בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מה נאמר בהן, וחרה אף ה' בכם ועצר את אחר כך פורענות ממשמשת ובאה שנאמר ואבדתם מהרה, ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום מה נאמר בהן, והיה ביום ההוא נאם ה' אענה את השמים ואת הארץ והארץ יענה את הדגן וזרעתיה לי בארץ: