לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתסז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


והשתחויתם להם, לה אתם משתחוים ולי אין אתם משתחוים, וכן הוא אומר וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל. אחרים אומרים אילו לא שתפו ישראל שמו של הקב"ה בעבודת אלילים כלין היו מן העולם. רבי שמעון בן יוחאי אומר והלא כל המשתף שמו של הקב"ה בעבודת אלילים הרי הוא חייב כליה שנאמר זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו ומה תלמוד לומר אלה אלהיך מלמד שעשו להם עגלים הרבה וכן הוא אומר גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו, מקטירין הן לדבר אחר ועולה לא העלו מעלין הן לדבר אחר, אם עשיתם כן וחרה אף ה' בכם, משל למלך ששגר את בנו למשתה והיה יושב ומפקידו ואומר לו אל תאכל יותר מצרכך ואל תשתה יותר מצרכך כדי שתבא נקי לביתך, ולא השגיח הבן ההוא אלא אכל יותר מצרכו ושתה יותר מצרכו הקיף וטנף את בני המסיבה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר פלטין של מלך, כך אמר להן הקב"ה לישראל הכנסתי אתכם לארץ טובה ורחבה לארץ זבת חלב ודבש לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולברך שמי עליה אל היית רוצים בטובה היו בפורענות:

וחרה אף ה' בכם. שומע אני שהן כלין מהעולם, תלמוד לומר ועצר את השמים ולא יהיה מטר. [חמשה] מיני פורעניות הן, וכן הוא אומר חצי אכלה בם חצי כלין והן אינן כלין. וכן הוא אומר כלה ה' את חתו שפך חרון אפו נאמר כאן חרון אף ונאמר להלן חרון אף מה חרון אף האמור להלן חרב אף חרון אף האמור כאן חרב, ומה חרון אף האמור להלן דבר וחיה רעה אף חרון אף האמור כאן דבר וחיה רעה. ומה חרון אף האמור כאן עצירת גשמים וגלות אף חרון אף האמור להלן עצירת גשמים וגלות, נמצינו למדים שכל מקום שנאמר חרון אף חמשה מיני פורענות הם חרב וחיה רעה ודבר ועצירת גשמים וגלות. דבר אחר וחרה אף ה' בכם ולא באומות העולם שיהו אומות העולם שרויין בטובה והן שרויין בצער. אומות העולם אין קוברין בניהן ובנותיהן והן קוברין בניהן ובנותיהם: