ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתיב
דבר אחר ואתחנן למה לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים, אלא בשעה שעמד משה ואמר לפני הקב"ה הודיעני נא את דרכיך [אמר משה] רבש"ע הודיעני נא באיזה מדה אתה מנהיג את עולמך, אמר ליה הקב"ה אני אראה לך ויאמר אני אעביר כל טובי, אמר לו איני חייב לבריה כלום כל מה שיעשה אדם מצוה חנם אני נותן להם שנאמר וחנותי את אשר אחון [א"ל משה א"כ עשה עלי מצוה ותן לי חנם, לפיכך כתיב ואתחנן]. ד"א ואתחנן מה כתיב למעלה מן הענין ועריו נתתי (לבני ראובן ולבני גד) [לראובני ולגדי] למד משה את באי העולם שלא יאמר אדם הואיל וחולי שלו מסוכן ועושה דייתיקי וחלק כל אשר לו (לא יאמר) לא אתפלל עוד, אלא יתפלל שאין הקב"ה פוסל תפלת כל בריה, שהרי משה עשה דיתיקי שאנמר ועריו נתתי לראובני ולגדי וגו' ולמכיר נתתי את הנלעד וגו' ואצו אתכם בעת ההיא לאמר וגו' ואת יהושע צויתי וגו' [הרי דיתיקי, שמא תאמר עמד לו ולא התפלל, ת"ל ואתחנן אל ה']. ואתחנן אל ה' למה, כדי שיכנס לארץ. זה שאמר הכתוב והוא מהשנא עדניא וזמניא, אמר רבי אבין משל למלך שהיה לו אוהב והוא מנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרליטין, לאחר ימים ראו אותו מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואנו מניח לו, היו הכל תמהין והיו אומרים אתמול היה ממנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרליטין ועכשיו הוא מבקש ליכנס לפלטין ואינו מניח לו, אמרו להם שעתיה עברת, כך משה אתמול גוזר על הקב"ה והוא מקיים, קומה ה', שובה ה', ואם בריאה יברא ה', ועכשיו מתחנן ומתחבט ליכנס לארץ ישראל ואין מתקבל, שעתיה עברת. [זש"ע] תחנונים ידבר רש זה משה שבא אצל בוראו בתחנונים ואתחנן [ועשיר יענה עזות] עשירו של עולם יענה אותו עזות. דבר אחר תחנונים ידבר אלו נביאי ישראל אין לך גדול בנביאים כמשה וישעיה ושעיה ושניהם לא באו אלא בתחנונים, ישעיה אמר ה' חננו לך קוינו, ומשה אמר ואתחנן. ועשיר יענה עזות אלו נביאי עו"א. אין לך צדיק באומות יותר מאיוב ולא בא אלא בתוכחות שנאמר אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות: