ילקוט שמעוני/דברי הימים א/רמז תתרעט
עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה, מתיב רב יוסף ומהם מבני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות פלטיא וגו' עד ובני ישעי בראשם אטמר רבא בר שילא ישעי' נמי ממנשה הוא דכתיב ובני מנשה עפר וישעי:
ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. א"ר שמואל בר נמני כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הויין ליה בנים שאפילו בדורו של משה לא הוו כוותייהו, בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח, וגבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא, וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. אמר רבא לא אשכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי מלוי או מיששכר, מלוי דכתיב יורו משפטיך ליעקב, מיששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ואי יהודה מחוקקי אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא קאמינא. יששכר תשיעי לשבטים והוא הקריב שני למלך, הה"ד ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר, מפני מה מפני שהוא בן תורה הה"ד ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, מהו לעתים, ר' תנחומא אמר רובי חכמה היה יודע, ר' יוסי בן קוצרי אמר לעבד שנים הה"ד וכל אחיהם על פיהם, כל ישראל היו מסכימין הלכה על פיהם והוא משיב להם הלכה למשה מסיני, וחייו של יששכר מנין לו מזבולון שהיה עוסק בפרקמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהוא בן תורה, הה"ד זבולון לחוף ימים ישכון, ובשביל כך יששכר חמור גרם, וכשבא משה לברך את השבטים הקדים ברכת זבולון לברכת יששכר, הה"ד שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך, ואומר ושרי ביששכר עם דבורה, וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים לישוב משפחת הישובי, ואין ישוב אלא ב"ד שנאמר ויבאו אליך כמבוא עם וישבו לפניך, ואומר ויעקב איש תם יושב אהלים, אשרי צדיק אשרי שכונותיו, יהודה ויששכר וזבולון שהיו סמוכין לאהרן ולמשה שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו, וכתיב דגל מחנה יהודה וגו' ונעשו גדולים בתורה שנאמר יהודה מחוקקי ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ומזבולון מושכים בשבט סופר, אבל מן הדרום בני קהת וסמוכים להם ראובן שמעון וגד והיו שרויים עם קרח אדם בעל מחלוקת אבדו עמו במחלוקתו, מכאן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו. מזבלון יוצאי צבא וגו' (במשלי ברמז תתקל"ח):