ילקוט שמעוני/בראשית/רמז פ
ותקרא שם ה' הדובר אליה על ידי מלאך ר' יהודה בר רבי סימון ור' יוחנן בשם ר' אלעזר בר ר' שמעון מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה. רבי אבא בר כהנא בשם ר' בירי אמר כמה דברים וכמה כרכורים כרכר בשביל להשיח עמה שנאמר ויאמר לא כי צחקת. והכתיב ותקרא שם ה' הדובר אליה ר' יהושע בר ר' נחמיה בשם רב אידי על ידי מלאך והכתיב ויאמר ה' לה ר' לוי בשם ר' חנינא בר ר' חמא אמר על ידי מלאך ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא על ידי שם. אתה אל ראי אמר ר' איבו אתה הוא הרואה בעלבונם של עלובים. כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי אמרה לא די שנזקקתי לדבור אלא למלכות כמה דאת אמר כי הביאותני עד הלום לא די שנזקקתי עם גברתי אלא ביני לבין עצמי. אמר ר' שמואל משל למטרוניתא שאמר לה המלך עברי לפני עברה לפניו והיתה מסתמכת על שפחתה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך והשפחה ראתה:
הנסיון השמיני ויהי אברם בן צ"ט שנה א"ל הקב"ה עד עכשיו לא היית תמים לפני אלא מול את בשר ערלתך והיה תמים שהערלה היא חרפה כי חרפה היא לנו והערלה היא טמאה מכל הטומאות שנאמר כי לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא. רבן גמליאל אומר שלח אברהם וקרא לשם בן נח ומל את בשר ערלתו וישמעאל בנו בעצם היום בגבורת השמש בחצי היום בעשור לחדש ביום הכפורים כתיב התם כל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה וכתיב הכא בעצם היום הזה נמול ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם ברית מילתו של אברהם אבינו ומכפר על עונותיהם של ישראל שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם:
כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם. התאנה הזו בתחלה אורין אותה אחת אחת ואחר כך שתים שתים ואחר כך שלש עד שאורין בסלים ובמגרפות כך בתחלה אחד היה אברהם ואחר כך שנים אברהם ויצחק ואחר כך אברהם יצחק ויעקב פרו וישרצו וגו' מה התאנה הזו אין בה פסולת אלא עוקצה בלבד העבר אותה ובטל המום כך התהלך לפני והיה תמים אין בך פסולת אלא הערלה העבר אותה ובטל המום. לכל זמן ועת לכל חפץ זמן היה לו לאברהם אבינו אימתי שנתנה לו המילה בעצם היום הזה נמול אברהם. זמן היה שימולו בניו כי מולים היו כל העם היוצאים וימל בן מ"ח שנה היה בשעה שהכיר לבוראו אלא שלא לנעול דלת בפני גרים ואם תאמר ימול בן ע"ה בשעה שנדבר עמו בברית בין הבתרים אלא כדי שיצא יצחק מטפה קדושה. ימול בן פ"ו שנה בשעה שנולד ישמעאל אמר הקב"ה כקנמון שאני מעמיד בעולם מה קנמון זה כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות כך אברהם משנצרר דמו משבטל יצרו משבטלה תאותו אמר אם חביבה היא המילה למה לא נתנה לאדם הראשון א"ל הקב"ה אברהם דייך אני ואתה בעולם ואם אין אתה מקבל עליך למול דיו לעולמי עד כאן ודיה לערלה עד כאן ודיה למילה שתהא עגומה עד כאן. אמר עד שלא מלתי היו באין ומזדווגין לי תאמר משמלתי שהם באין ומזדווגין לי א"ל הקב"ה דייך שאני פטרונך ולא לך לבדך אלא דיו לעולם שאני אלוהו שאני פטרונו: