ילקוט שמעוני/בראשית/רמז עז
אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. אמרו בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם לתוך כבשן האש אמר לפניו גבריאל רבונו של עולם ארד ואציל את הצדיק מכבשן האש א"ל אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד. ולפי שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה א"ל תזכה ותציל שלשה מבני בניו:
אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים כפתוהו ועקדוהו לאברהם והניחוהו על גבי הארץ והקיפו לו עצים מארבע רוחותיו ה' אמות לכל צד וגבהן של עצים ה' אמות ועד אותה שעה לא הכיר תרח את בוראו מיד באו שכניו ובני עירו וטפחו לו על ראשו א"ל בושת בושה גדולה וכלמה בן שהיית אומר עליו שהוא יורש העולם הזה והעולם הבא שרפו נמרוד באש. מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד והצילו. אמר תרח בלבו שמא יעמדו ויהרגו את בני עמד ויצא משם שנאמר ויקח תרח וגו' ובשכר שיצא משם לשם שמים המליכו הקב"ה לאברהם אבינו בחייו ל"ה שנה שנאמר נשיא אלקים אתה ולהלן הוא אומר אשר נשיא יחטא מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלקיו ומ' שנה מלך אחר מיתתו הרי ע"ה שנה ועליו הוא אומר לבבתיני אחותי כלה:
אמר רב חנן בר רבא אמר רב עשר שנים נחבש אברהם אבינו ג' בכותא ז' בקרדו ורב דימי מנהרדעא מתני איפכא אמר רב עיברא זעירא דכותא זה הוא אור כשדים. הדא הוא דכתיב כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו בנוהג שבעולם בשר ודם עושה לו פטרון שיהא מתקיים עליו והוא נתפס באנקליטין הלכו ואמרו לו נתפס בן ביתך א"ל אני מתקיים עליו יצא ליהרג היכן הוא והיכן פטרונו. אבל הקב"ה אינו כן אמרו מלאכי השרת נתפס אברהם בן בריתך א"ל אני מתקיים עליו א"ל הרי הוא עומד לפני אמרפל הרי אפומנימא שלו נקראין הרי הוא יוצא לישרף א"ל הריני מתקיים עליו הושלך לכבשן האש ירד הקב"ה והצילו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים:
תרח היה רואה במזלות רואה מזלו של הרן שהוא נשרף ומזלו של הרן שהעולם מתמלא הימנו. נכנסו אומות העולם אצל אברהם אבינו אמרו ליה של מי אתה אמר להם לעולם לא אניח את הקב"ה שבשמים מיד השליכוהו לכבשן האש. לא ירד עמו לא עיר ולא שרף ולא מלאך אלא הקב"ה בעצמו שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך. הרן היה לבו חלוק היה נוטה על דברי אביו נכנסו אצלו א"ל של מי אתה אמר בלבבו אברהם אחי הוא גדול ממני אם ראיתיו שנמלט אומר אני של אברהם אני מיד השליכוהו לכבשן האש ולא הספיק לירד עד שהמיתו האש ונטלו המלך והשליכו לפני אביו שנאמר וימת הרן על פני תרח אביו ותרח אביו יפה ראה שהעולם מתמלא ממנו ואינו יודע אם מן האנשים אם מן הנשים שרי היתה בתו שנאמר בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ונתמלא כל העולם ממנה:
שבעה דברי מופת נעשו בעולם שלא נבראו כמותם מיום שנבראו שמים וארץ. מופת הראשון שניצל אברהם מכבשן האש שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. והמופת השני שילדה שרה בת תשעים שנה ולא האמינו עד שהניקה בנים שרה. מופת השלישי שנזרקה בו שיבה באברהם שנאמר ואברהם זקן. מופת הרביעי לא היה אדם עוטש וחיה אלא בכל מקום היתה נפשו יוצאה בין בשוק בין בדרך עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים על הדבר ואמר רבונו של עולם אל תקח נפשי ממני עד שאצוה על בני ונעתר לו שנאמר ויאמר ליוסף הנה אביך חולה לפיכך חייב אדם בעטישה להודות להקב"ה שנהפך ממות לחיים שנאמר עטישותיו תהל אור. מופת החמישי ובני ישראל הלכו ביבשה. מופת הששי שמש בגבעון דום שבא יהושע ועשה מלחמת ישראל והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת עד שראה חכמי הגוים רוגשים במזלות לבוא על ישראל. מה עשה פשט את ידו לאור השמש והירח והזכיר עליהם את השם ועמד כל אחד ואחד במקומו ל"ו שעות עד מוצאי שבת. מופת השביעי לא היה אדם עומד מחליו עד שבא חזקיהו מלך יהודה ועמד וחיה שנאמר מכתב לחזקיהו בחלותו ויחי מחליו ויאמר חזקיהו מה אות אמר ליה אחז אביך רגש במזלות והיה משתחוה לשמש וירד השמש וברח במערב עשר מעלות אם רוצה אתה ירד עשר מעלות אחורנית אמר חזקיה לא כי אלא אותן עשר שעות שתרד יעמוד במקומו ונעתר לו שנאמר הנני משיב את צל וגו' אשר ירד במעלות אחז. כשראה חזקיהו שלוחי מלך בבל נתגאה בלבו למעלה והראה להם את כל האוצרות ועוד שפתח הארון והראה להם את הלוחות אמר להם בו אנו עושין מלחמה ונוצחין כעס עליו הקב"ה אמר ליה לא די לך שהראית להם אוצרות מלכי יהודה ואת כל אוצרות בית קודש הקדשים ועוד שפתחת להם את הארון והראית להם הלוחות מעשה ידי חייך הם יעלו ויקחו את כל האוצרות ותחת הלוחות יהיו בניך סריסים בהיכל מלך בבל אלו חנניה מישאל ועזריה:
ויאמר ה' אלקים במה אדע כי אירשנה. רבי חמא בר חנינא לא כקורא תגר אלא כאומר באיזה זכות אמר ליה בכפרת שאני נותן לבניך ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת שלשה מיני פרים. פר יום הכיפורים ופר הבא על כל המצוות ועגלה ערופה. ועז משלשת שלשה מיני שעירים. שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים ושעירת יחיד. ואיל משלש אשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של יחיד. ותור וגוזל תור ובני יונה. ויקח לו את כל אלה ר' שמעון אומר כל הכפרות כולן הראה לו עשירית האיפה לא הראה לו. ורבנן אמרין אף עשירית האיפה הראה לו. נאמר כאן את כל אלה ונאמר להלן והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה' וגו'. ואת הצפור לא בתר הראה לו שמבדילין בעולת העוף ואין מבדילין בחטאת העוף. דבר אחר קחה לי עגלה משלשת זו בבל שמעמדת שלשה. נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר. ועז משלשת זו מדי שמעמדת שלשה. כורש ודריוש ואחשורוש. ואיל משלש זו יון שמעמדת שלשה דאמר ר' אלעזר כל הרוחות כבשו ורוח מזרחית לא כבשו. א"ל ר' יוחנן והכתיב ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה ועשה כרצונו והגדיל הוא דעתיה דר' אלעזר דלא אמר מזרחה. ותור וגוזל זו מלכות רביעית תור הוא אלא שגזלן הוא. ויקח לו את כל אלה ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר שרי אומות העולם הראה לו וכו' על דעתיה דרבי יהודה קתדרין דדין לקבל קתדרין דדין ועל דעתיה דר' נחמיה ששם היתה סנהדרי גדולה יושבת וחותכת דיניהם של ישראל. ואת הצפור לא בתר הראה לו כל מי שהוא מעמיד פנים בגל הגל שוטפו וכל מי שאין מעמיד פנים בגל אין הגל שוטפו. וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם נסב אברהם מכישה והוה מכיש להון ולא הוו מתכתשין ואף על פי כן וישב אותם אברם בתשובה. אמר ר' עזריה לכשיעשו בניך פגרים בלא גידים ובלא עצמות זכותך עומדת להם:
אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלקים וגו' ואף דניאל לא נענה אלא בזכות אברהם שנאמר והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני למענך מבעיא ליה אלא למען אברהם שקראו אדון:
אמר ר' יוסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר ויאמר אדני אלקים במה אדע אמר אברהם לפני הקב"ה רבונו של עולם שמא חס ושלום ישראל חוטאין ואתה עושה להם כאנשי דור המבול וכאנשי דור הפלגה א"ל לאו. במה אדע א"ל קחה לי עגלה משלשת א"ל תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם. א"ל כבר תקנתי להם סדר קרבנות שכל זמן שקוראים בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבו לפני קרבן ואני מוחל להם על כל עונותיהם:
ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי תחלת מפולת שינה דמיך ליה ולא לעי באורייתא דמיך ליה ולא לעי בעבידתא. רב אמר שלש תרדמות הן תרדמת שינה ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן. תרדמת נבואה ותרדמה נפלה על אברם. תרדמת מרמיטה שנאמר ואין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם ורבנן אמרין אף תרדמה של שטות שנאמר כי נסך ה' עליכם רוח תרדמה. ר' חנינא ברבי יצחק אמר ג' נובלות הן. נובלות מיתה שינה. נובלות נבואה חלום. נובלות העולם הבא שבת. רבי אבין מוסיף תרתין נובלות אורה של מעלה גלגל חמה. נובלות חכמה של מעלה תורה. והנה אימה זו בבל דכתיב באדין נבוכדנאצר התמלי חמא. חשכה זה מדי שהחשיכה עיניהם של ישראל בצום ובתענית. גדולה זו יון. ר' סימון אמר שהיא מעמדת ק"כ דוכסין ק"כ איפרכין ק"כ אסטרטיוטין ורבנן אמרין מששים ששים דכתיב נחש שרף ועקרב מה עקרב זו יולדת לששים כך מלכות יון מעמדת מס' ס'. נופלת זו מלכות רביעית דכתיב מקול נפלם רעשה הארץ. ויש שמחליפים נופלת זו בבל דכתיב נפלה נפלה בבל. גדולה זו מדי דכתיב גדל המלך אחשורוש. חשכה זו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרות שהיו אומרים כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. אימה זו מלכות רביעית דחילה ואמתני ותקיפא. ויאמר לאברם ידוע תדע ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן ידוע שאני משעבדן תדע שאני גואלן. כי גר יהיה זרעך משתראה לך זרע ת' שנה אמר ר' יודן גרות עבדות וענוי. בארץ לא להם ת' שנה לאספטיה שלהן:
וגם את הגוי אשר יעבודו. גם לרבות ד' מלכיות. דן אנכי בשתי אותיות הללו הבטיח הקב"ה את אברהם אבינו שהוא גואל את בניו ושאם יעשו תשובה גואלן בע"ב אותיות דאמר ר' יודן מלבוא לקחת לו גוי עד ובמוראים גדולים את מוצא ע"ב אותיות ואם יאמר לך אדם ע"ה הם אמור לו צא מהם גוי שני שאינו עולה מן המנין ר' אבין אמר בשמו גואלן ששמו של הקב"ה ע"ב אותיות ואחרי כן יצא ברכוש גדול אחר אין כתיב כאן אלא אחרי משאביא עליהן י' מכות לאחר כן יצאו. א"ל אף אני בשעבוד א"ל ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה. אמר ריש לקיש שלשה הן שכתוב בהן בשיבה טובה אברהם ודוד ושוה להן גדעון ולא שוה לו למה ויעש אותו גדעון לאפוד לעבודה זרה:
אמר ליה הקב"ה אתה אמרת במה אדע חייך שני פעמים ידוע תדע ר' אלעזר בן עזריה אומר והלא לא ישבו ישראל במצרים אלא ר"י שנים תדע שהוא כן בוא וראה כשירד יוסף למצרים היה בן י"ז שנה ובעמדו לפני פרעה היה בן ל' ושבע שני השבע וב' שני הרעב הרי ל"ט ולוי היה גדול מיוסף ו' שנים ובירידתו למצרים היה בן מ"ה ושני חייו במצרים צ"ב שנה הרי כולם קל"ז שנה ושני חיי לוי קל"ז ובירידתו למצרים ילדה לו אשתו יוכבד בתו ובת ק"ל ילדה את משה ומשה בן פ' שנה בעמדו לפני פרעה הרי ר"י שנים וכאן הוא אומר ועבדום וענו אותם ת' שנה א"ל ר' אלעזר בן ערך לא אמר לו הקב"ה לאבינו אברהם אלא משהיה לו זרע שנאמר כי גר יהיה זרעך ומשנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ת' שנה. א"ל והכתיב ומושב בני ישראל וגו' א"ל ר"י שנים ישבו ישראל במצרים וה' שנים עד שלא ירד יעקב למצרים נולד ליוסף ב' שבטים מנשה ואפרים הרי רט"ו שנה ימים ולילות הרי ת"ל שנה שדילג הקב"ה על הקץ בזכות אבות שהן הרי עולם ובזכות בני יעקב שהן גבעות עולם שנאמר קול דודי הנה זה בא וגו':
נאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ידוע תדע כי גר יהיה זרעך זה יצחק שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע. ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם יעקב אבינו אמר ימי שני מגורי ק"ל שנה הרי ק"צ שנים נשתייר ר"י סימן שנותיו של איוב ובאותו הפרק נולד איוב ויחי איוב אחרי זאת ק"מ שנה ואומר ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה נמצאת אומר כשירדו ישראל למצרים נולד איוב וכשעלו מת או יכול כל ת' שנה היו במצרים והלא קהת מיורדי מצרים היה ושני חיי קהת קל"ג שנים ושני חיי עמרם קל"ז שנים ופ' שנים של משה הרי ש"נ שנה. ומה ת"ל ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה כל זמן שזרעו בארץ לא להם ת' שנה ועבדום אלו ימי השעבוד וענו אותם אלו ימי הענוי כולן ת' שנה:
זה שאמר הכתוב וישובו ויחנו לפני פי החירות כאן נתקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול א"ל הקב"ה זו היא מההבטחה שהבטחתי לו יחזרו לאחוריהם שכל כסף וזהב שכנס יוסף היה נתון בבעל צפון וכשחזרו נטלוהו שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף וגו':
הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום. הנפטר מחבירו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי דוד אמר לאבשלום לך בשלום והלך ונתלה. יתרו אמר למשה לך לשלום הלך והצליח. ואתה תבא אל אבותיך בשלום בשרו שיש לאביו חלק לעולם הבא. תקבר בשיבה טובה בשרו שישמעאל יעשה תשובה בימיו:
דבר אחר ואתה תבא אל אבותיך בשלום וכי הנפש יוצאה מן הגוף והוא שלום אלא שהצדיקים מקדמין אותו ואומרים לו בוא בשלום וכתיב ויאסף אל עמיו כל הנפשות חוזרות צדיקים עם הצדיקים והרשעים עם הרשעים שנאמר ויאסף אל עמיו:
ויהי השמש באה ועלטה היה אמיטתא הות. והנה תנור עשן ולפיד אש ר' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר ד' דברים הראה לו גיהנם ומלכיות ומתן תורה ובית המקדש. א"ל כל זמן שבניך יהו עוסקין בשתים הן ניצולין משתים פרשו משתים הן נדונין בשתים ועתיד בית המקדש ליחרב וקרבנות ליבטל. במה אתה רוצה שירדו בניך בגיהנם או במלכיות ר' חנינא בר פפא אמר אברהם ברר לו את המלכיות ר' חמא בר חנינא אמר הקב"ה ברר לו את המלכיות הדא הוא דכתיב אם לא כי צורם מכרם זה אברהם וה' הסגירם מלמד שהקב"ה הסכים לדבריו. ר' הונא בשם ר' אחא אמר כך היה אברהם יושב ותמיה כל אותו היום במה אברר בגיהנם או במלכיות אמר ליה הקב"ה קטע הדין מלניא מלבך ברור לך את המלכיות הדא הוא דכתיב הרכבת אנוש לראשנו ארכבת אומיא לרישינן באנו באש ובמים. ר' יהושע בן לוי אמר אף קריעת ים סוף הראה לו דכתיב אשר עבר בין הגזרים כמה דאת אמר לגוזר ים סוף לגזרים: