ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשג
ואיש את קדשיו לו יהיו, למה נאמר לפי שהוא אומר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש וגו', לבעלים או קדש לכהנים, ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו בנטע רביעי הכתוב מדבר שיהו של בעלים דברי ר' מאיר. ר' (שמעון) [ישמעאל] אומר קדש לבעלים או קדש לכהן, הרי אתה דן (יח) מעשר שני קרוי קדש ונטע רבעי קרוי קדש, אם במעשר שני למדת שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהא אלא של בעלים, תרומה תוכיח שקרויה קדש ואינה אלא של כהנים והיא תוכיח לנטע רבעי שאע"פ שקרוי קדש לא יהא אלא של כהנים. (יט) אמרת הפרש מעשר שני טעון הבאת מקום ונטע רבעי טעון הבאים מקום, אם למדת מעשר שני שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהא אלא של בעלים, הרי בכורים יוכיחו שטעונים הבאת מקום ואינם אלא של כהנים, והם יוכיחו לנטע רבעי שאע"פ שטעון הבאת מקום ופדיון, ואל תוכיח תרומה שאע"פ שקרויה קדש אינה טעונה הבאת מקום, ולא בכורים שאע"פ שטעונין הבאת מקום אבל אין להם פדיון, ולא יהו אלא של כהנים (אדון שלשה לשונות כאחד, מעשר שני קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון ונטע רבעי קרוי קדש וטעון הבאת מקום ופדיון, ואל יוכיח תרומה שאע"פ שקרויה קדש אינה טעונה הבאת מקום ופדיון, ולא בכורים שאע"פ שטעונה הבאת מקום אבל אין להם פשיון), אלמוד דבר מדבר ואדון דבר מדבר, אלמוד דבר השוה בשלשה דרכים מדבר ששוה בשלשה דרכים, ואל אלמוד דבר השוה בשלשה דרכים מדבר שלא שוה בשלשב דרכים, (מה) [אם למדתי] מעשר שני שאינו אלא של בעלים אף נטע רבעי לא יהא אלא של בעלים. רבי יהושע אומר קדש לבעלים או קדש לכהנים, ת"ל ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו למי שכבר נתנו לו: