יושר דברי אמת קונטרס ראשון יד
ואגב דאתי לידי דברי המגיד ני' ששמעתי מפ"ק בחג שבועות העבר של שנה זו שנת תקל"ז לפ"ק ששבתתי שם חג שבועות ושבת שאחריו ואמר דרוש ארוך בין מנחה של יום א' למעריב של יום ב' בק"ק בראד בבית המנין שלו וידעתי כי חביבין עליך שמעתתא דרב המגיד נ"י ועלי ביותר. וביותר מה שזכיתי לשמוע פא"פ אמרתי להעלות לך על הכתב דבריו שדיבר בזה הענין ששמע שהיה אמר איש א' את תרי"ג מצות ואמר הרב המגיד כד הוי בדיחא דעתיה ואמר מה זה שאתם אומרים התרי"ג מצות הלא התרי"ג מצות נתנו עיקרם לקיימם לא לאומרם בלבד ונתחיל במצוה הראשונה שהיא מצות פו"ר ושאל אותי שאפרש לו מה זה כפל הלשון פריה ורביה ששניהם ענין אחד, ואני שתקתי מחמת בושה עד ששאל אותי כ"פ ואמרתי מה שפירש"י שם פרו ועשו פירות ואם לא אמר אלא פרו לבד היה משמע שאחד מוליד אחד לכן אמר ורבו שיהיה אחד מוליד הרבה, ושאל ע"ז א"כ יאמר ורבו לחוד ולשתמע שניהם ואמר אח"כ בן הצדיק המפורסם מו"ה זוסיא נ"י שהוא בק"ק האניפאלי ויש לו בן בק"ק בראד והוא מתפלל במנין של המגיד ואמר שכתוב בתורה בפ' בחוקותי והפריתי אתכם והרביתי אתכם ג"כ כפל ואמר הרב המגיד ני' שם ג"כ קשה ושאל אותי ואמרתי לו פירוש רש"י שם שפי' והרביתי בקומה זקופה ושאל מה זה קומה זקופה עד שהתחיל לבוא בענין הדברים הנ"ל ואמר באריכות כדרכו להסביר הדברים כמה פעמים.
ותוכן דבריו שבריאת העולמות היה בשביל שעשוע ותענוג שיקבל השי"ת מזה תענוג גדול שיאצל מאתו נשמת ישראל וישתלשלו דרך כמה אלפים ורבבות עולמות עד בואם אל העוה"ז ויתלבשו לבוש חומרי ומשם ומאותו המרחק הגדול יזדככו ויתקרבו ויתדבקו אליו במחשבתם באהבתם אותו וקשורים בו בדביקה וחשיקה וחפיצה וידמו א"ע לאין בהבינם שבאמת בלעדי כח הבורא ית"ש שבראם ומקיימם הם אין כקודם הבריאה א"כ אין בעולם זולת הבורא ית"ש כמש"ל ואמר לפי זה הדבר להיפוך ממה שמדמין העולם שלהם נדמה כשהם אינם דבוקים בבורא ית"ש רק בעניני העולם והם יש בעיניהם וחשובים בעיניהם גדולים והאיך הם גדולים הלא בין לילה היה ובין לילה אבד וכצל עובר ימיהם ואף בחייהם הם הבל נמצא אם הם יש בדעתם הן באמת אין, לאפוקי אם הם בדעתם אין מחמת דביקות הבורא כנ"ל נמצא הם מדבקים כל כוחותם במחשבתם בבורא ית"ש כמקדם נמצא הם גדולים מאד כי הענף בא לשרשו והוא אחדות א' עם השורש והשורש הוא א"ס א"כ הענף ג"כ אין סוף כי נתבטל במציאות כמשל טיפה א' שנפלה לים הגדול ובאתה לשורשה וא"כ הוא א' עם מי הים וא"א להכירה בפני עצמה כלל: