ידי משה על בראשית רבה/נט/יב
<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה נט |
• ג • ז • יא • יב •
אמר ר"ה בשעה שאדם הולך ליקח אשה כו'. עי' מ"כ פי' בשם רש"י ז"ל אבל לא מכוון יפה למה שאמר המדרש עוד לעת ערב לעת צאת השואבות הלא קודם אמר ר"ה נרשם הפסוק וגם מי יודע לשון הכלבים וגם למה דוקא לעת ערב ול"נ דברי אליעזר היה עניני ניחוש כמו והיה הנערה אשר אומר הטי נא כדך וגו' וגם שאמר הכתוב לעת ערב וגו' לזה הוציא ר"ה לומר שאין בדברי ניחוש כלום אלא מה שאמר בשעה שאדם הולך לישא אשה ושמע כלבים מנבחין הוא מצית מה אינון אמרין בתמיה וכי מי יבין נביחת הכלבים כן הכא לעת ערב לעת צאת השואבות אין בסימנים כלום אלא דברי הבאי היה אותן הסימנים אלא מה' היתה לו הזיווג כנ"ל וק"ל. או י"ל שהוקשה להם למה לי ב' סימנים לעת ערב לעת צאת השואבות אלא שרוצה לרמז בזה שיש בכלבים גם כן איזו סימן ורוצה לפרש צאת השואבות הם כלבים ששואבין המים בלשונם ולא כמו שאר בעלי חיים ששתייתן כדרך בני אדם כמו שמצינו גבי גדעון ועובדי הבעל ובספר ישן מצאתי נכתב במקום מצית נכתב צאית (וכ"ה ברש"י ז"ל) ר"ל מבין ור"ל צאת השואבות פירוש הנביחת הכלבים כנ"ל: