ידי משה על בראשית רבה/כ/ו
<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה כ | >>
• ד • ה • ו • ז • ח • י • יב •
ואף היא ע"י עילה ר' אבא כו'. כמה כרכורים כו'. צריך ליישב הלשונות שר"י אמר ע"י עילה ור"א אמר לשון כרכורים. ול"נ דה"פ לפי שהקב"ה היה מעליל עליה ואמר לאברהם מה שלא אמרה שרה מעולם כי שרה היתה אומרת ואדוני זקן ומתוך שלא רצה הקב"ה לדבר עם האשה ולהוכיח אותה על מה שצחקה אמר לאברהם למה צחקה שרה ומתוך כך היה הכרח שדיבר הקב"ה ושינה את מאמר שרה מפני השלום ואמר לאברהם ששרה דברה ואני זקנתי כדי שלא להרגיז את אברהם על שרה שתלתה החסרון בזקנת אברהם ומתוך כך כשאמר אברהם לשרה למה צחקת ואמרת על עצמך שאתה זקנת כחשה הצדקת ואמרה לא צחקתי לזה אמר כי יראה פי' שהיתה צדקת בדיבורה כי מה שאמר לה אברהם בשם הקב"ה שהיתה אומרת ואני זקנתי זה לא היה מעולם כי הקב"ה מעצמו אמר ושינה בדבר מפני השלום. והאמת מה שאמרה ואדוני זקן זה ג"כ כחשה מפני היראה של אברהם בשביל זה היה מוכרח הקב"ה לדבר עמה לאמר לה לא כי צחקת פי' היא צחקת ואמרת ואדוני זקן רק שאני שניתי דבורך ואמרתי לאברהם שדיבורך היה ואני זקנתי מפני השלום וזה פירושו ע"י עילה לשון עלילה ששינה הקב"ה ולשון כרכורים נמי הכי יתיישב ודוק היטב לפיכך אמר המדרש עם אותה צדקת פי' שהיתה צדקת בדיבורה כי מעולם לא אמרה ואני זקנתי אלא שהקב"ה שינה את הדברים מפני השלום וע"י זה נתגלגל לדבר עמה ודו"ק:
לט' הן ועיבוריהן. נ"ל כי המדרש זה לקוח מירושלמי פ' החולץ ויהי כמשלש חדשים ר"א אומר צ' ימים שלימים לא פחות ולא יותר ושמואל אמר הן ועיבוריהן ר"ל יותר מצ' ימים כי שמואל סבר כשתחשוב את החדש צריך אתה נחשוב ג"כ יום עיבור שלו ולפי"ז הוקשה למדרש בשלמא לר"ע היא ט' חדשים שלימים של שלשים אבל רע"א או רע"ב או רע"ג וכו' מהיכא תיתי לז"א לט' הן ועיבוריהן ר"ל שתחשיב ד' ימים ימי עיבוריהן פי' חדש א' מלא וחדש אחד חסר הוה ד' ימים:
והכתיב הידעת עת לדת וגו'. וא"ת מאי קושיא מ"מ לא ידעינן האמת דהא עת לדת קאמר דהא לרב נמי פוחתת וכו'. וי"ל דמדכתיב תספור ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה משמע דלא בעת הלידה ממש קאמר אלא ללידה קרא עת לדתנה: