טור מנוקד אבן העזר יב

המביא גט ממדינת הים שצריך שיאמר 'בפני נכתב ובפני נחתם', או שמעיד על בעלה שמת, או שאמר הרגתיו - לא ישאנה משום חשד. ואם כנס, לא יוציא.
אבל המביא גט בארץ ישראל - כיון שאין צריך לומר 'בפני נכתב ובפני נחתם', ישא.

אשה שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה, ובאה לפני חכם להתירה ואסרה שלא מצא לה פתח להתירה - לא ישאנה שמא יאמרו אסרה כדי שישאנה. ואם כנס, לא יוציא.
מיאנה או חלצה בפני בית דין - יכול אחד מהם לישאנה, כיון שהם שלשה לא היו אחרים חוטאים בשבילו.

וכל אלו שאסורים לישא משום חשד, אם היו להם נשים: לחכם בשעה שאסרה, ולזה בשעה שהביא הגט או מעיד בה, ומתו, מותרים לינשא להם, דהשתא ליכא חשד כיון דבאותה שעה היתה אשתו קיימת. גרשו לנשותיהן - אם גרמו הם הגירושין, אסורות. ואם נשותיהן גרמו הגירושין, מותרות.

וכולן מותרות לקרוביהם, שאינם חשודים להוציאן מבעליהם בשביל קרוביהם.