ט"ז על יורה דעה שצ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב
[עריכה]אחד המגלח. פי' שבשעת הגילוח נאמר למגלח שמת לו מת יכול לגמור מלאכתו משום כבוד הבריות:
בסימן זה נחסר סעיף אחד והיינו סעיף ה' וכצ"ל אשה מותרת בנטילת שער אחר שבעה ימים. הג"ה ויש אוסרין אף לאשה וכן עיקר. קבלתי שנמצא כן בש"ע של רמ"א כתיבת ידו ז"ל:
סעיף ו
[עריכה]לסרוק ראשו במסרק כו'. כצ"ל:
סעיף ז
[עריכה]ולאו דוקא כו'. תמוה לי דאם יש איסור ליטול בעצמה ודאי גם ע"י ישראלית אסור דיש משום לפני עור וגו') אבל נראה לי שהוצרכו ליטול ע"י ישראלית כדי שיהיה ע"י שינוי כמ"ש בסמוך דאילו בידיה או בשיניה אי אפשר לה להסירם היטב כפי הצורך לטבילה אבל תימה לי על בעל הש"ע שהרי פסק בסעיף ה' אשה מותרת בנטילת שער אחר ז' והיינו כרי"ף ורמב"ם וכמו שכ' ב"י ולמה לא תהיה מותרת כאן ליטול צפרניה ע"י עצמה בלא שינוי והלא צפרנים אינם חמורים משער. ועוד קשיא אפי' לדעת רמ"א והלא בסי' שצ"ג סעיף ג' התירו ליטול צפרנים בשביל למול ולמה לא נתיר בשביל טבילת מצוה לכולי עלמא ולא ראינו נשים נוהגות כן ליטול צפרנים על ידי אחר תוך שלשים: