לדלג לתוכן

ט"ז על חושן משפט שו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"א [ס"ה] לענין) ממון כו' מה שהקשה סמ"ע סק"י (ס"ק ט"ז) מסי' רל"ב לק"מ דהתם שאני כיון דמ"מ אסורה היא אין לך טעות גדול מזה ואדעתיה דהכי לא יהיבנא לך מעותי וכמו כל מקח טעות משא"כ כאן שבא לחייב את זה מספק וכ"כ ריב"ש בהדיא סי' רצח הביאו ב"י בקיצור (ביורה דעה) בסעיף יד סי' קיט וע"ש בדברינו סעיף יד ובחנם דחק בזה הסמ"ע:

(ואע"ג דאין מנהגינו [דאנו נוהגין] לאסרו כו') כתב זה לאפוקי מס' ת"ה סי' קפו שכתב שכל מידי שהמנהג בינינו בבירור לאוסרו אף שהוא מכח ספק היה לו לטבח ליזהר מזה ע"כ חייב ולא אמרינן בהגוזל קמא דפטרי' רק לטבח אלא זה טריפות לא הוה לטבח למהר מזה על זה חולק רמ"ה וכן מוכח מדברי רבינו דהא בנמצא סכין פגום הוה לדידן טרפות גמור ואפ"ה הטבח פטור אלא צ"ל דכ"מ שהטריפות בא מכח ספק אמרי' המוציא מחבירו עליו הראי':