ט"ז על חושן משפט רנו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"א והואיל ואיכא פלוגתא כו') בת"ה שם מביא דין שתוקי שיש לו דין גר כמ"ש רמ"א כאן והביא שם פלוגתא דהרי"ף והרא"ש לענין מתנת גר שכ"מ לאחר שהוא נזכר כאן בתחלת הסי' וכתב שם בהכרעה זו דחולקין ואם היתה כוונת רמ"א ג"כ לפסוק כהכרעה זו לא הי' לי להכריע תחילה כי"א שהרי כתב וכן נרא' עיקר דמשמע אפי' תפסו המקבל מתנ' מפקינן מני' ע"כ נ"ל דרמ"א כתב זה אפלוגתא דמצוה לקיים דבר המת בגר וכ"כ רמ"י והסמ"ע תמה עליו מכח ההיא דת"ה ואשתומם על המראה דאף אם תאמר דקאי אריש הסי' מ"מ צריך לפסוק גם בפלוגת' זו דמצוה לקיים כו' מאחר שלא הוכרעה ההלכה כדברי מי וע"כ יחלוקו אם שניהם מוחזקין ויפה פסק הרמ"א בזה אלא דלענין פלוגתא דריש הסי' הכריע כי"א לגמרי דלא כדעת ת"ה.
(ס"ב זכה הבן) הרא"ש פסק כך דזכה מטעם הפקר וכמ"ש הסמ"ע והביא הרא"ש ראיה מפ"ה דיבמות דף נ"ב העודר בנכסי הגר והי' סבור של גר אחר הוא קונה אע"פ שלא נתכוין לזכות בנכסי גר זה שהיה בעל הנכסים מ"מ כיון שהיתה כוונתו לזכות זכה ה"נ אם לא זכה מכח המתנה זכה מכח הפקר עכ"ל וק"ל מ"ש מפ"ק דב"מ דף יו"ד ראה את המציאה ונפל עליה לא זכה ופרכינן אמאי לא זכה מכח ד' אמות שלו ומשנינן כיון דנפל גילה דעתו דבנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה דליקני ופרש"י לא נתכוין לקנות כתקנת חכמים לסבור שנפילתו ניחא לו עכ"ל והלא ק"ו היא דמה הוא גופיה לא תועיל לו קנין אמיתי שלו מכח שטעה וסבר לקנות בדרך נפילה ק"ו להחרים כמו הכא דנימא דכיון דלא נתכוין לזכות כ"א בתורת מתנה ולא בתורת הפקר נימא דנסתלק מיניה זכות דהפקר וי"ל דהרא"ש לא ס"ל כאותו תירוץ כמ"ש ב"י בסי' רס"ח ומ"ש הרא"ש מיבמות לא עמדתי על דעתו דשאני התם דהזוכה נכסי הפקר אין לו קפיד' מי הוא המפקיר מ"ה אין שייך שם טעות משא"כ לענין הקנין גופי' במה יקנה למה לא נימא דלא זכה ליה הפקר כיון דלא נתכוין בו ותו דאומדנא הוא דאלו ידע מתחלה שאין זכות ליתומה מכח המתנה לא הוי מזכה לה הפקר דהוא עצמו קודם לזכות מן ההפקר כמו שגילה דעתיה דהאידנא ויש לדמות זה למ"ש הטור בשם הרשב"א סי' רנ"ג סי"ג [סכ"ג] אם היה מונה והילך כו' שהרי גילה דעתו כו' ה"נ בזה דאנן ידענן דתחלה היה סבור שיהי' הכל שלו לבד מאותו חלק השייך ליתומה משא"כ עכשיו הוא קודם לעצמו וצ"ע רב ליישב זה בפרט להוציא ממון מאחר שזה החזיק אח"כ באותו מתנה: