ט"ז על חושן משפט קצח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף ה' שהרי מצוי היא אצל בית) נראש פשוט דאף שהרמב"ם כתב כאן שהרי הוא ברשותו הכוונה ג"כ כך שבזה מעות קונות שבודאי יציל וכמ"ש בפי' ע"ז בגמ' טעמא מאי שמא תפול וליקה כו' ומ"ש אח"כ וכן השוכר הוא קאי על עיקר הדין דמתחלה כתב כמ"ש בגמ' נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ובזה ניחא תמיהת הסמ"ע:
(סעיף ט' בהגהשלא ברשות בעל החצר) במ"מ כ' שם דאל"כ ה"ל כפקדון ביד בעל החצר כדאיתא פ' הספינה ברשות הלה המופקדין אצלו לא קנה כו' עכ"ל והועתק דין זה דמופקדין אצלו בסי' ר' ונ"ל דה"ק המ"מ דכיון דהונח שם ברשות בעל החצר ודאי כי היכא שהיה נפקד של זה יהיה יפקד של שני מסתמא וכ"פ רשב"ם בהדיא פ' הספינה דף פ"ה ומ"ה יש תקנה בלא מסירה דהיינו שיקבל עליו אפי' בדבור בעלמא שהוא משאיל לו מקומו ולא תקנו בזה מסירה לספינה משא"כ בהונחה שלא לדעת ה"ל כר"ה ואיין שם תקנה אלא מסירה ונל"פ אם הונח מדעת ודאי לא מהני שם משיכה כמ"ש בסי' ר' ס"ב דמשיכה לא קנה ברשות המופקדין אצלו ולא ירדתי לסוף דעת הסמ"ע שכ' בסקט"ו דאם נתן לו רשות מקרי רשות שלו או שניהם חצר של שניהם דבשל מהני משיכה ובזה לא מהני:
(סעיף ט"ו) י"א שחזרו הלואה כמ"ש סי' ק"ך ס"ב: