ט"ז על חושן משפט קסח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
[סעיף א' דמי הזיתים כמו שהיו] כו' מה שהוקשה לסמ"ע כפל דין זה ומתוך כך למד דנעקרו בגושיהן א"צ לשלם מיד דמי הזיתים תמוה היא מאוד דהאיך ישתמש בעל הקרקע בזיתים של חבירו בע"כ כיון דצווח דלא ניחא ליה בפירות החצי ותו דהא בדברי רבינו שבק מלכתוב דין תשלומי זיתים שלא נעקרו בגושיהן עד לבסוף דכבר כ' דיני הפירות כתב דין דמי זיתים דצריך לשלם כמו שמוכרין לנטיעות בין תוך ג' בין אחר ג' דמשמע ל"ש נעקרו בגושיהן ל"ש לא בגושיהן ונראה לע"ד עיקר דזה הוא בעצמו כוונת המחבר שהוסיף שנית ידו לכתוב דין זה דמי זיתים ללמוד דאין חילוק בין תוך ג' בין אחר ג' ואגב העתיק לשון רבינו כמו שעומדין למכור אלא דתחלה שכתב לאחר ג' הכל לבעל השדה הוצרך תיכף להעתיק דברי נ"י דמ"ש תוך [אחר] ג' שנים הכל לבעל השדה אין דמי הזיתים בכלל רק זכות זה יש לו שא"צ לשלם רק כמו שהיה בשעת שטיפה כנלע"ד ברור ופשוט דאף תוך ג' שנים צריך ליתן לו דמי זתים אם ירצה אלא דאורחא דמילתא נקיט דמסתמא ניחא לאינש ליקח חצי הפירות כל זמן שמגיע לו ואחר כך יטול דמי הזיתים:
[ע"ש הכל לבעל קרקע] זה נ"ע ליישבו דלפי מ"ש הסמ"ע דקאי על השביח האילן והוא ע"פ המ"מ קשה מאוד דהא אפילו בנעקרו בגושיהן הוא שבח האילן לבעל השדה כמ"ש נ"י מטעם דאלו אנא נטעי הוי השבח דידי אפי' תוך ג' שנים ומטעם זה דקדקו הרמב"ם ורבינו והמחבר וכתבו ברישא יחלוקו בפירות בעל השדה כו' דמשמע אבל שבח האילן לא ונלע"ד ליישב דיש היתר אפי' לענין היתר ערלה דהיינו שיוכל לומר לעכו"ם עבוד אילן שלי ותטול פירותיהן ותן לי אילן שלך שעברו עליו שני ערלה ואטול פירותיו כמ"ש בהלכות ערלה סי' רצ"ד סי"ד או ימכרנו לעכו"ם ג' שנים וא"ל א"כ תוך ג' שנים יאכל בעל השדה כל הפירות דהא ל"צ לגושן של בעל האילן נ"ל דאם היה עושה כן מסתמא היה צריך להוזיל בדמיה עכשיו מרויח בגושי' ועל כרחך צריך לומר כן דקשה לך למה יקח בעל האילן את חצי הפירות תוך ג' שנים הא יש תקנה שימכרנו לעכו"ם או יחליפם ובשמעתא דפריך התלמוד אמאי יאכל בעל השדה חצי הפירות הא הוי ערלה ומשני דהוי קטינא וזרענא אה"נ דהוי מצוי לשנויי כמ"ש אלא דבלאו הכי שפיר משני ומש"ה כתבו רמב"ם ורבינו דכל שנעקרו בגושיהן שהוא מרויח מהם מה שלא הי' לו אלו החליפם עם העכו"ם ע"כ אמרו חכמים דמלתא פסיקא שיאכלו שניהם הפירות כי אי אפשר לעשות קצבה בע"א אבל אי לא נעקרו בגושיהן אז ע"כ צריך תקנה זו להחליפם עם אילן עכו"ם ובזה אין צריך לשום זכות של בעל האילן ע"כ אין לו חלק באותן פירות בתוך ג' שנים שבאין ליד בעל השדה על ידי חליפין כנ"ל נכון והגון בדברי הפוסקים ופי' כפתור ופרח הוא זולת זו לית נגר ובר נגר דלפרקינהו: