ט"ז על חושן משפט קלד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ג' אף על פי שמסר לו בעדים כאשר הגיה הסמ"ע דהאי אע"פ קאי אשל מעלה כן משמע בטח"מ של קלף דשם הגירסא בזה"ל ואם העדים שראו החפץ וכו' ממילא הוה כאן התחלת דין אחר ומיירי באין עדים שבא לידו:
(סעיף ד') אבל כשטוען שאומן כו' צ"ל לדעת הרמב"ם שזכרתי לעיל ס"ס קי"ג דמיירי כאן ביש עדי ראיי' ביד האומן וכן משמעות הברייתא בפ' ח"ה דף מ"ה ראה עבדו ביד האומן וטליתו ביד הכובס מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי לא אמר כלום בפני אמרת למוכרו לי נאמן ומוקמינן הסיפא ביוצא מתחת יד אחר וכעין שכתב רבינו כאן ומשמעות הסיפא דקאי נמי אראה טליתו ביד הכובס ומש"ה כי אמר בפני אמרת לאומן למכרו נאמן מגו דמינך זבנתה והאומו נתנו לי במצותיך אבל כי אמר זה האחר האומן שמכר' לי אמר לי כן אנן סהדי דלא כדין זבנה ליה והשתא עולה יפה הפירוש שכתבתי להרמב"ם בסוף סימן קל"ג דהיכ' דאין עידי ראייה באותו שאין לו חזקה רק באותו הבא מכחו יכול לומר אלו היה כאן היה נאמן ואני יש לי זכותו דטוענין ללוקח ומדברי רבינו אין הכרע לזה ומכאן יש סתירה למ"ש ב"י הבאתיו בסימן קל"ג ס"ד דטענות המחזיק שפלוני עשה גזל ומכרה לזה הוה כטוען גנובים ולאו טענה היא קשה דהא כאן גם כן הוי הכי לפי טענת המערער כאן לדברי הרמב"ם:
(סעיף ו') ואם אמר בפני הודה וכו' רבינו לא הביא זה והיא גמר' ערוכה והך י"א דהיינו דוקא כו' הוא דברי התוספת והרא"ש ורבינו לא הביא כל זה ותמה ב"י כאן על מה שהשמיטו ומש"ה כתבו כאן דרך י"א אבל נלע"ד דאין כאן מחלוקת דרבינו לא הוצרך להביא זה דזה פשוט דהודה בלא נשתה' דאינו נאמן דכבר למדנו רבינו זה במ"ש ואם אמר שירשו מאביו דהוה כאביו ולא הוה חזקה דבכלל זה כל הבא מחמת אביו בשום טענה הן שהודה לו הן שאר זכיות מכח אביו ובמ"ש הרי הוא כאביו למדנו כמו שמועיל אצל האב מה שירד מאומנתו ובזה אין צריך הבן לומר בפני הודית לו לאבי דכי היכא דאם היה האב קיים וירד מן אומנותו ונשתהא אצלו היה מהימן לי' לקוחה היה בידו ה"נ אם נשתהא ביד הבן אחר מיתת אביו די בכך לומר אבי אמר לי שמכר לו דלמה יגרע מאביו שהיה נאמן ומ"ש התוספת בפ' מ"ה דף מ"ז וז"ל ונראה דבן אומן נמי דאמר לעיל שיש לו חזקה כי אמר בפני הודה היינו אחר ששהא כו' כתבו כן לרבותא דאפי' באמר בפני הודה בעינן אשתהא אבל באשתהא סגי באמת אפי' באומר אבי הגיד לי שמכרתי לו ובגמרא לא הוצרך לומר הך דינא דהודה בפני אלא משום גזלן דקמ"ל דשם לא מהני הודה בשום פני' דמחמת מורא הודה כמ"ש סימן קנ"ב כ"ז נ"ל ברור ובסמ"ע נכנס בחלוקים דחוקים בזה והוא עצמו נ"ל דלא העמיד דבריו בזה ע"כ לא העתקנוהו בחדושינו: