ט"ז על חושן משפט קל
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
ס"א שכבר פרעו היינו בע"פ אבל בשטר לא כמ"ש הסמ"ע סק"ב ואפי' יש ביד הלוה שובר מ"מ עכ"פ הערב הי' חייב כ"ז שהיה השטר ביד המלוה ולא הי' יכול לדחותו שמא יש שובר כמ"ש ב"י בסי' קכ"ח סט"ו וא"כ ודאי חייב הלוה לשלם לערב בזה וז"ב ואף שיש מי שלא כ"כ (ע"ש) אינו חייב להערב כו' אע"ג דהקבלן הי' מוכרח לשלם למלוה אפי' כשאומר הלוה פרעתיך דאינו נאמן כמ"ש רמ"א סי' קכ"ט סע"ו מ"מ אומר הלוה אתה פשעת שהי' לך להתנות עם המלוה שלא תצטרך לשלם כשאומר אני פרעתי:
(ע"ש אחר שמביא המלוה ראיה שלא נפרע) פי' שהביא שטר שנכתב על הלואה ואין לחוש שמא נתן שובר ללוה דכתב ב"י סי' קכ"ט סי"ד דחששא רחוק' היא ואף ע"ג דבסמוך גבי ערב שתובע ללוה בשטר חוששין שמא פרע למלוה והחזירו וכו' שאני התם דאין השטר ביד המלוה ואינו ראי' לערב מה שאין כן כאן שהמלוה תובע לערב:
(סעיף ב') ולא נמצאו לו נכסים פי' שלא עמד עמו בדין וחקרו הב"ד וראו שאין לו נכסים אלא אפשר שיש לו נכסים דאין הערב משתעבד כו' עמ"ש סי' ק"ט ס"ח.
(ע"ש אפי' הש"ח בידו) מ"ש הסמ"ע סקי"ג לחלוק עם בעל ע"ש הדין עמו ויש ראי' מפורשת מדברי התלמוד פרק ח"ה דל"ב ההיא ערבא וכו' דשם מיירי שהמלוה כתב התקבלתי כמ"ש שם נ"י בהדיא ואי יכול לומר פרעתי לערב מאי מיבעיא לן התם אי נאמן או לאו במאי דאמר לא שקלתינהו מינך פעם א' דהא כיון שאמר פרעתיך נאמן ממילא השטר בטל וה"ל אחר כך כתביעה בע"פ במ"ש הדרת ושקלית מינאי אלא ודאי כיון שכתב לערב התקבלתי אין הלוה יכול לומר לערב פרעתיך:
(ס"ג) ואם כתב המלוה כו' הסמ"ע סקי"ד כתב דאם יש עדים שפרע למלוה א"צ התקבלתי ק"ל דאף שיש עדים על הפרעון מ"מ כיון דאין לו ראי' משטר אמאי לא מהמנינן ללו' אם אמר פרעתיך ותו דדברים אלו הם מבעה"ת שער ל"ה ושם כתב בהדיא וז"ל ואצ"ל שצריך להביא ראי' שפרע אבל אם לא יביא ראי' זו שטוען הלוה פרעתיך נאמן ואין הש"ח שבידו ראיה כדי לעשות אותה מלוה בשטר כו' עכ"ל הרי לפניך דאף שיביא ראי' שפרע למלו' יכול לומר הלוה פרעתיך ומה שהביא ?הסמ"ע לזה היא מדכתב הטור כאן דאין יכול לגבות בלא התקבלתי אלא בחלוקה שאם אין לו עדים שפרע ונ"ל דלא זה הדרך בדברי רבינו דאם כן למה אמר הטור אפי' אם הש"ח בידו אין מועיל לו לגבות ממנו כלום שזה ל' מיותר שהרי כבר אמר אין גובה ממנו כלום באין לו עדים אלא דכוונת הטור בזה דתחלה כתב באין עדים אין גובה כלום אפי' בלא שום טענת פרעון אחר כך כתב דין אחר אפי' אם הש"ח כו' דהיינו בין ביש עדים שיש ללוה טענת פרעון או באין עדים שיוכל לומר לא פרעת עדיין למלוה אינו גובה אלא א"כ כתב התקבלתי והש"ע לא בא רק לומר שאין מן הש"ח ראי' מה שפרע:
(סעיף ד') כשכותב לו התקבלתי כו' לענין התקבלתי אחר הפרעון שחולק הסמ"ע סקט"ו על רמ"א איני כדאי להכריע אבל נראה עיקר כהרמ"א דהא התקבלתי במקום עדות הוא ואחר פרעון אינו אלא כעד אחד אלא צריך שיאמר לו כן בעודו עוסק בפרעון שיש השטר בידו ויש ראי' מל' הר"ן שהביא ב"י וז"ל שכתב לו התקבלתי ממך מעות ונתן לו זכותו עכ"ל ומשמע שבשעת אמירת התקבלתי עדיין יש זכות בידו ואח"כ נתנו לו: