ט"ז על חושן משפט קיב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף א' ואיני גובה) אותם מהלקוחות ואם מת ונפל קמי יתמי ע' סי' ק"ז ס"א וס' קי"א סך"א:
(ע"ש בהג"ה כל זמן שלא קנה) דה"ל מקנה דבר שלא בא לעולם ודינו כמוכר פירות דקל עד שב"ל דסי' ר"ט וי"ח ס"ל דלענין שעבודא שאני ויכול לשעבד אף מה שלא בא לעולם ונראה דהכי קי"ל שהרי בסי' קי"ג ס"ב מוכח גם כן בענין עבדים דשעבוד שאני:
(סעיף ד' ואין כתוב בשם א' וכו') ומ"ש סמ"ע סקי"ב דאם קנה ביני ביני קנה השני ושכ"כ הטור והמחבר בסימן ק"ד אגב שיטפיה כן כתב דלא נזכר בטור ובמחבר מזה כלל:
(סעיף ה' דבעל בנכסי אשתו) הקשה הסמ"ע דכאן משמע דאפי' בחיים ובסי' ק"ג גבי שומא הדרא בעינן דוקא מתה האשה וחילק בין נכסי מלוג לנצ"ב כו' ותמיהני עליו דהא דין דכאן מקורו מסה"ת ונלמד מס"פ יש נוחלין ושם בפ' י"נ מייתי תקנת אושא דבעל בנכסי אשתו לוקח הוי וההיא דסי' ק"ג מקורו בפרק המפקיד דף ל"ה ושם מייתי ג"כ תקנת אושא וא"כ חד גווני בתרווייהו. ולעד"נ דאין כאן קושיא מעיקרו דאיתא בפרק האשה שנפלו דף ע"ח מתניתין. בחייה ולפירות תקנת אושא בגופה של קרקע פי' קודם תקנת אושא היה גם כן הבעל לוקח בפירות השדה שלה אבל לא בגוף הקרקע ומצד תקנת אושא מקרי לוקח גם בגוף הקרקע לאחר מיתה ואם כן מ"ש הכא דלענין לוה וקנה דלא משתעבד לב"ח הוי הבעל לוקח אפילו בחייה עכ"פ על הפירות ואם כן לא טריף ליה הב"ח משא"כ בסי' ק"ג לענין שומא דלא הדרא ללוקח מטעם דאמרינן דהלוקח אדעתא דארעא נחית דהיינו שיחזיק הקרקע לעצמו וזה אינו שייך בבעל בחיי אשתו דאין לו שם לוקח רק על הפירות אלא דוקא לאחר מיתת האשה הוה הבעל לוקח אפילו בגוף הקרקע ולא עדיף הבעל בנכסי אשתי מב"ח דאוכל גם כן הפירות ואפ"ה שומא הדרא וא"ל אמאי מייתי סה"ת שהוא בעל דעה זאת מההיא דינא דאתיא מתקנת אושא הא תקנת אושא לאחר מיתה ולגוף הקרקע וה"ל לאתויי מתני' דהאשה שנפלו שזכרתי דמיירי בחייה ולפירות הא לא קשיא דתקנת אושא נכלל הכל כדפרכינן שם בפרק האשה שנפלו לימא תנינא תקנת אושא במתני' ומשני תנאי היא כנלע"ד ברירא ונהירא דעת הטור בהאי מילתא: