ט"ז על חושן משפט קד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף א') מיהו כשבא לגבות וא"ל שמא המאוחר יקלקל השדה כדחיישינן סימן צ"ח כי בתשו' הרשב"א סי' אלף קי"ח כ' דלא חיישינן לקלקול קרקע אלא במקום דחיישינן לזיוף השטר שכבר נפרע וכו' כההיא דסימן צ"ח שהוא טוען שהשטר מזויף. אבל אם המלוה [הלוה] כו' הלשון משמע אפי' אם עדיין לא נתן אין המוקדם יכול למחות מליתן אלא דהב"ד לא יעשו כן שלא יעשו אחרים כן ויזיקו ואמת שכן הוא ברשב"א סימן אלף קי"א אלא דקאי שם כדעת במהר"ן ולא סבירא ליה מי שבזבז נכסיו שיש לו כח למלו' לעכב עליו אפילו תוך הזמן כמבואר שם וכיון שיכול לעכב עליו כמ"ש בסי' ע"ב (ע"ג) הכי נמי ודאי יכול למחות שלא יתן להמאוחר וצריך עיון על רמ"א בזה ובתשו' מיימוני ספר משפטים סימן מ"א כתב אי תפס לוה [מלוה] גופא ע"ש: