ט"ז על אורח חיים רפ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]לפיכך עונת ת"ח כו'. בטור כ' יהא זהיר לקיים עונתו ומביא עובדא מיהודא בריה דרב חייא נענש ע"ד שלא קיים פעם א' מחמת דמשכיה שמעתתיה:
סעיף ב
[עריכה]מותר לבעול כו'. כ"ה מסקנת התלמוד והפוסקים אלא שבאגודה כתב בזה ובלבד שיכוין לבעול בהטיה וכ"כ בהג"א וכ' מו"ח ז"ל דליתא לדברים אלו על פי המסקנ' פ"ק דכתובות דדם מפקיד פקיד ומקלקל הוא אצל הפתח לא כמ"ש הרב ר' ישעיה הלוי ז"ל מירושלי' בכתב א' ונדפס וכתוב בו לחוש לדברי האגודה דלא משגיחין בזה אך מסיק כיון שנהגו בזמנינו דאין בועלין בתחלה בשבת ה"ל כדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור ואין להורות היתר לבטל המנהג ע"כ ואני אומר חלילה לעשות מנהג איסור בזה ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני עולם נהגו בעצמם היתר בזה ע"כ אין כאן חשש וחומרא כלל ואין ראיה ממה שנוהגים שלא לבעול בשבת הוא מפני הבושה דלא בזיזה עדיין עמו ואפי' במ"ש רוב פעמים שאין בועלים אלא ודאי שאין למדים ממנהג זה שום איסור והמחמיר הוא מן המתמיהין: