ט"ז על אבן העזר קלה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב
[עריכה]אין חוששין לו שהחליפו דלא חשדין ליה שיקלקלנה:
ואם הגט בידו פי' לאחר שנתן הגט בלא קריאה לפניו אמר שהחליפו ומראה דגט בידו נאמן ולא תינשא:
סעיף ג
[עריכה]מאחר שלא קראו אותו תכף בזה מתורץ קושי' ב"י שהקשה על מ"ש ה"ר ירוחם ואם לא קראוהו כלל לא תנשא ואם ניסת לא תצא ואם לא קראוהו כלל ונשרף או נאבד צריכה גט אחר כו' עכ"ל דהא גם ברישא צ"ל דנאבד דאי יוצא מתחת ידה הרי קורין אותו עכשיו וא"כ דבריו סותרין זא"ז ומתרץ ורמ"א דרישא מיירי שאחר הנתינה תכף לא היו קורין אותו אלא אחר זמן ע"כ לא תנשא לכתחלה ותמוה מה חילוק יש בין תכף או אח"כ ומה נקרא תכף ולי נראה דודאי רואין הגט תכף בידה וס"ל להר"י כמ"ש המרדכי בשם הר"מ מביאו ב"י בסמוך משום דבעינן דבשעת נתינה ידעו סהדי דהוה גט ואף שהב"י הביא שאר פוסקים דלא ס"ל כן מ"מ הר"י ס"ל כן ומו"ח ז"ל תי' דמיירי הרישא שהעידי מסירה מתו או הלכו למ"ה וכיון שהגט בידה ויש עליו עידי חתימה יש להקל טפי דלא תצא וקשה דא"כ לכתחלה תנשא כיון שיש עידי חתימה דהא ס"ל לה"ר ירוחם כהרי"ף דסגי בעידי חתימה לחוד כמ"ש ב"י בשמו בסי' קל"ג אלא ע"כ ליכא כאן עידי חתימה:
ויש חולקין נראה דנתכוין לדעת הטור דס"ל בלא קראוהו כלל דאם ניסת דלא תצא ואע"ג דהטור מסיק בסי' קל"ג דבעינן עכ"פ עידי מסירה מ"מ כאן היה עידי מסירה במה שראו המסירה שמסר לה שטר ואמר שהוא הגט ולא חשדינן לקלקלה כדלעיל:
סעיף ד
[עריכה]נייר חלק התו' הקשו על מה דס"ד מעיקרא דהוה מגורשת ודאי וא"ת והיכא ס"ד דהוה מגורשת ודאי כיון שנראה שהוא נייר חלק ותירצו לחד תירוצא דמיירי דקראוהו ביה תרי מעיקרא ועיילי' לידיה ואפקיה דלא חיישי' לחילופא והקשה מו"ח ז"ל דאפי' אי בדקיניה ולא פליט ניחוש שמא בשעת נפילה היו נפלטות וקראוהו ושמא לא נבלעו אלא אחר הנתינה ואמאי אין כאן חשש גירושין וצ"ע עכ"ל ולק"מ דהתוס' לא כתבו דמיירי בקראוהו אלא לפי הס"ד מעיקרא דמגורשת ודאי אבל לפי המסקנא דשמואל חיישי' קאמר דהיינו אי פליט לא מיירי כלל משקראוהו תחלה אלא דדברי תו' צ"ע דלפי מה דס"ד מעיקרא דמיירי בקראוהו תחלה מאי פריך בגמרא מברייתא דשטר פסים כו' דלמא שאני הכא דקראוהו תחלה וזה צ"ע:
הרי זה ספק מגורשת הטעם דהשתא הוא דפליט ואפשר דבשע' נתינה היו בלועות ולא היה כ' וכתבו התו' ז"ל ונייר חלק דקאמר שמואל לא בשע' נתינה ראו שהוא נייר חלק דא"כ אפי' היה ודאי כתוב במי מילין אינו גט כיון דבשעת נתינה כבר נבלעו האותיות אלא שעה אחת אחר נתינה כשיעור שהאותיות יכולות להבלע ראו שהיא נייר חלק ועי"ל דבשעת נתינה ראו מרחוק ודומה להם שהוא נייר חלק ושמא אם היו מעייני' היו האותיות ניכרים עכ"ל ודברים אלו ודאי צ"ל אף לפי המסקנא דהוה ספק מגורשת דאם היו רואים בבירור בשעת הנתינה שהיה שם נייר חלק אין שום סברא בעולם דתהוי אפי' ספק מגורשת ונלע"ד דעפ"ז נוכל לומר דאין כאן מחלוקת בין התו' להרשב"א לענין דינא דהב"י כ' דיש מחלוקת לענין אם לא בדק כלל דלהתו' איכא למיחש בזה ולהרשב"א אין חשש בזה ולפי מה שזכרנו שפיר נימא בענין אם אין בירור שהיה אז נייר חלק וכעין שזכרו התו' דאז יש חשש והרשב"א לא מיירי אלא בבירור נייר חלק בשעת הנתינה ודברי הטור כאן צ"ע שכ' אם לא בדקו כו' ה"ז ספק מגורשת ואח"כ כ' הרמ"ה ואם נשרף או נאבד קודם בדיקה אין חוששין כלל ושריא לכהונה עכ"ל וא"כ צ"ל דמ"ש תחלה להחמיר בלא נבדק כלל היינו שלא נאבד אלא שישנו ואינו רוצה לבדקו וזה ודאי תימא דע"כ הא דהוה ספק מגורשת הוא מטעם דשמא יש שם כתב דהיינו אם נבדקו יהיה פליט ויש ספק שמא לא היה פליט בשעת נתינה ואמאי לא ניחוש לזה באם נאבד הגט וע"כ לומר דהרמ"ה ס"ל (כהרשב"א) וה"ה אם לא נאבד ולא נבדוק וכמ"ש ב"י וחולק הרמ"ה על מה שנזכר קודם לזה ואע"פ שכתב הטור וכתב הרמ"ה ולא הרמ"ה כתב מ"מ הכרח הוא לפרש כן:
סעיף ה
[עריכה]בד"א שלא קראוהו א"ל דהא בלא קראוהו כלל ונאבד ס"ל לטור דאם ניסת לא תצא ולמה הוי כאן ספק מגורשת באם יש מזונות הרבה דנאבד שאני דודאי יש סברא טובה לומר שגט היה ונאבד דאין ריעותא לומר דלאו גט היה משא"כ כאן דאין גט כלל וצריך אתה לומר דעכברי שקלי ליה וזה רחוק קצת: