לדלג לתוכן

חפץ חיים על ספרא/צו/פרק ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ביאור - פרק ה

[עריכה]

( א ) מרובה בגדים מנין:    שמביא מנחת חביתין בכל יום.
ת"ל והכהן:    דיתירא הוא דהוה מצי למכתב "והמשוח תחתיו וכו'".
מנין שאין בנו עומד תחתיו:    להיות גם כן משוח מלחמה תחתיו.


( ב ) יכול אף על פי שאינו ממלא מקום אביו:    בחכמה וביראה.
תלמוד לומר:    בויקרא גבי יום הכפורים.
ואשר ימלא את ידו:    ודרשינן ידו מקומו ואאביו קאי.


( ג ) קריבה משל יורשים:    כ"ז שלא מינו אחר להיות כהן גדול.
תלמוד לומר מבניו יעשה:    אף שלא נתמנה להיות כהן גדול.
יכול יביאנה לחצאין:    כמו אביהן.
ת"ל אותה כולה:    היינו שמקריבה כולה עם תמיד השחר.
חק עולם ממי שהברית שלו:    והיינו של צבור שהקב"ה כרת ברית עמהם. ובגמרא הגירסא "חק עולם משל עולם תהא".
כליל להקטרה:    שלא יקטירנה לחצאין כ"ז שהיא קריבה משל צבור והאי "אותה" דר' יהודה דריש ליה לדרשא אחרינא עיין בגמרא.


( ד ) מנחת חובתו:    כעין מנחת חביתין האמורה למעלה.
אלא כולה:    כשהיא כולה עובר עליה בלא תאכל.
מנין אף מקצתה:    כגון שאבדה מקצתה שהיא בלא יאכל וגם צריך להקטיר.
אלא עליונה בכליל תקטר:    מנחת חביתין הכתובה למעלה שנאמר בה "כליל תקטר".
והתחתונה בלא תאכל:    שאר מנחת כהנים הכתובים למטה נאמר בה "לא תאכל" [ ואף שנאמר בה גם כן "כליל תהיה" -- אפשר שהוא רק לישרף על בית הדשן ולא להקטיר על המזבח . ראב"ד ].
מנין העליונה בלא תאכל:    היינו מנחת חביתין שיהיה בלאו העובר ואוכלה.
כל שבכליל:    אפילו עולה ואימורין שמצותן להיות כליל על המזבח העובר ואוכלן עובר בלא תאכל דקרי ביה נמי 'כל כליל לא תאכל' (והכי איתא במנחות דף עד:).