חפץ חיים על ספרא/ויקרא חובה/פרק יד
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק יד
[עריכה]( א ) שהוא חייב על כל אחת ואחת: פירוש דהוה אמינא שלא יהא חייב אלא אם עשה שלשתן שמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו.
תלמוד לומר לאחת: "והיה כי יאשם לאחת מאלה".
( ב ) שמיעת וכו': היינו שעל אלו השתים יהיה חייב אחת ועל טומאת מקדש וקדשיו אחת ת"ל לאחת וכו'. והנה למוד זה וכן כל הפרק דריש להו מחדא תיבה כיון דסתם הקרא "לאחת" כל חדא וחדא הוי בכלל "לאחת" ומחייב עלייהו.
( ג ) יכול על טומאת מקדש וקדשיו: שאם נטמא ונכנס למקדש וגם אכל קודש.
אלא אחת: על שתיהן.
מנין על טומאת מקדש וכו': מפרש מה שאמר מתחלה "יכול".
אפילו בהעלם אחד שהוא חייב: כצ"ל.
( ד ) מן יכול עד יכול השני מיותר (הגר"א וכן בילקוט ליתא).
יכול על כל טומאת מקדש: אפילו נכנס וחזר ונכנס ונודע לו בינתיים כדמפרש בסמוך.
( ה ) ונכנס למקדש ויצא וידע: ונעלם ממנו טומאה ונכנס למקדש.
( ו ) נטמא וידע: צריך לומר כיצד נטמא וידע.
ואכל את הקודש וידע: ונעלם ממנו טומאה ואכל את הקודש וידע.
( ז ) שהן בהכרת חייב על כל אחת: היינו אם כפל אותן כמה פעמים וכנ"ל.
לא יהא חייב אלא אחת: היינו אפילו כפלן כמה פעמים.
מן תלמוד לומר עד סוף - מיותר (הגר"א), שהרי הוא מסיים לבסוף בהלכה א' בפרק ט"ו "תלמוד לומר לאחת וכו'".