חפץ חיים/הלכות רכילות/ו ד

<< · חפץ חיים - הלכות רכילות ו · ד · >>

וְדַע עוֹד, דְּאִסוּר קַבָּלַת רְכִילוּת הוּא אֲפִלּוּ אִם שָׁמַע (ז) מִשְּׁנַיִם וְיוֹתֵר, אוֹ שֶׁיָּצָא קוֹל בָּעִיר, שֶׁפְּלוֹנִי דִּבֵּר עָלָיו, אוֹ עָשָׂה לוֹ כָּךְ וְכָךְ, אֲפִלּוּ הָכֵי {אף על פי כן} אָסוּר לְקַבֵּל וּלְהַחְלִיט הַדָּבָר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא אֱמֶת, אֲפִלּוּ אִם כַּוָּנַת הַמְסַפְּרִים לְפִי דִּבְרֵיהֶם הֵם לְטוֹבָתוֹ שֶׁל זֶה עַל לְהַבָּא, שֶׁאֵין נַעֲשִׂין רְשָׁעִים עַל יְדֵי סִפּוּרָם, וְכַנַּל בְּסָעִיף ב'.

(ז) משנים ויותר וכו' או שיצא עליו קול וכו'. אם תרצה לידע שורש הדברים, עיין לעיל בחלק א' בכלל ז' בסעיף ג' וד' ובבמח שם ותמצא שהם מימרות חזל ופסוקים מפורשים על לשהר ועל רכילות עיש. וכל הדינים שנזכרים שם באלו הסעיפים לענין לשהר שייכים גכ לענין רכילות.

ודע עוד, דאם נתחזק בעיר לאדם רשע מכבר, נלענד דאפשר דמותר לקבל עליו רכילות, כמש לעיל בחלק א' [כלל ז' סה] לענין לשהר עיש. (באר מים חיים)