חסד לאברהם/מעין ד/נהר נט
נהר נט - בענין תחיית המתים:
[עריכה]הנה תחיית המתים הם סוד הנשמות שהם בסוד המיתה ודאי בפרודא מן גופא, כי כמו שעיקר השכינה בתחתונים להתפשט ולהתקשר אצילות בבריאה, ובריאה ביצירה, ויצירה בעשייה, ועשייה בחיי הגלגלים, והגלגלים ביסודות הגשמיים, וענין זה הוא שלימות המציאות, וכאשר לא יתפשט סוד המציאות הזה ולא יתקשר אין העולם על שלימותו, שלא נאצל ונברא ונוצר ונעשה אלא על סוד הקשר הזה, כך סוד הנשמה דאצילות נקשרת בנשמה דבריאה, ודבריאה ברוח דיצירה, ורוח בנפש דעשייה, ונפש דעשייה בחיי הגלגלים שהוא חיות האדם, והחיות ביסודות שהוא הגוף, וזהו כל שלימות האדם להיותו תמונה שורה בתוכה אין סוף בתמונת כל המציאות כולו. וכל זמן שאין הענין כן יאמר גדר המיתה בכל המציאות כי הנשמה במיתה והצנע בהצנע, והרוח והנפש והגוף כולם במיתה, ומי גרם המיתה הזאת סוד החיצוני שהוא מחבת ברזל שניתן בין העולם הזה והעשייה, והבדיל המדריגות, שכל זמן שיש קדושים ואין החיצוני מבדיל כל האור מתפשט מרום המעלות ועד נקודת הארץ, ולא תאמר שיתקשרו במדריגת האלו קצתם בזולת קצתם, שאי אפשר כלל, אלא דוקא כולם כאחד יחד נקשרים, וזהו הטעם המיתה אל הגוף ממש, שהנשמה והרוח והנפש נפרדו כל א' וא' ליסודו, מפני שאחר שאינם מתקשרים ב' חלקים התחתונים שהם חיי הגלגלים וד' יסודות, יתפרדו למעלה שאר הבחינות, וכן כיון שחיים אינם נקשרים בד' יסודות יתפרדו החלקים:
והפרד הגוף מן החיים האלו הוא על ידי המלאך המות, והיינו סוד מלאך המות שיכנס הקליפה לעולם הזה ויתפשט בו, והוא מחבת ברזל מפריד החיים העליונים, ונשאר העולם במיתה וח"ו אין קשר לאצילות עם הבריאה, ולא הבריאה עם היצירה, ולא היצירה עם העשייה, מפני שאין העשייה בעולם השפל מפני המיתה שבו שנפרדו חיי הגלגלים מן היסודות, וענין זה ממש הוא המיתה באדם שיכנוס החיצוני בין החיים הם חיי הגוף ובין היסודות ויפרידם, ופרידתם ממש גורם פרידת הנשמה מרוח ורוח מנפש, והרי כל חלק וחלק נסתלק, ורפואתם ממש להחיותם ממש היינו טל עליון שהוא מג' ראשונות מרפא ומתקן כל פירוד ופגם שיש אל הספירות התחתונות, ומשם יתוקנו כל העולמות, כך ממש סוד התחייה שיושפע טל מרישא דמלכא למלכות שבה ויתקנו כל המדריגות המציאות, ואין תחית המתים אלא מצד טל תורה (וגו'), או המחזיקים בה כנזכר. וזמש"ל: